32:4 וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
וישלח יעקב מלאכים. מַלְאָכִים מַמָּשׁ (בראשית רבה):
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ארצה שעיר. לְאֶרֶץ שֵׂעִיר כָּל תֵּבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ"ד בִּתְּחִלָּתָהּ הֵטִיל לָהּ הַכָּתוּב הֵ"א בְּסוֹפָהּ:
אין תוכן עדיין
32:5 וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־עָֽתָּה׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
גרתי. לֹא נַעֲשֵׂיתִי שַׂר וְחָשׁוּב אֶלָּא גֵּר, אֵינְךָ כְּדַאי לִשְׂנֹא אוֹתִי עַל בִּרְכַּת אָבִיךָ שֶׁבֵּרְכַנִי הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְקַיְּמָה בִי. דָּ"אַ גַּרְתִּי בְּגִימַטְרִיָּא תרי"ג, כְּלוֹמַר, עִם לָבָן גַּרְתִּי וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת שָׁמַרְתִּי וְלֹא לָמַדְתִּי מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים:
אין תוכן עדיין
32:6 וַֽיְהִי־לִי֙ שׁ֣וֹר וַחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ויהי לי שור וחמור. אַבָּא אָמַר לִי מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, זוֹ אֵינָהּ לֹא מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא מִן הָאָרֶץ:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
שור וחמור. דֶּרֶךְ אֶרֶץ לוֹמַר עַל שְׁוָרִים הַרְבֵּה שׁוֹר – אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ בַּלַּיְלָה קָרָא הַתַּרְנְגוֹל וְאֵינוֹ אוֹמֵר קָרְאוּ הַתַּרְנְגוֹלִים:
אין תוכן עדיין
רש״י 3 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ואשלחה להגיד לאדני. לְהוֹדִיעַ שֶׁאֲנִי בָא אֵלֶיךָ:
אין תוכן עדיין
רש״י 4 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
למצא חן בעיניך. שֶׁאֲנִי שָׁלֵם עִמְּךָ וּמְבַקֵּשׁ אַהֲבָתְךָ:
אין תוכן עדיין
32:7 וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל־אָחִ֙יךָ֙ אֶל־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ עִמּֽוֹ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
באנו אל אחיך אל עשו. שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר אָחִי הוּא, אֲבָל הוּא נוֹהֵג עִמְּךָ כְּעֵשָׂו הָרָשָׁע, עוֹדֶנּוּ בְּשִׂנְאָתוֹ (בראשית רבה פ'):
אין תוכן עדיין
32:8 וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ויירא ויצר. וַיִּירָא שֶׁמָּא יֵהָרֵג, וַיֵּצֶר לוֹ אִם יַהֲרֹג הוּא אֶת אֲחֵרִים (בראשית רבה ותנחומא):
אין תוכן עדיין
32:9 וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
המחנה האחת והכהו. מַחֲנֶה מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה, אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה (תהלים כ"ז), הֲרֵי נְקֵבָה, הַמַּחֲנֶה הַזֶּה (בראשית ל"ג), זָכָר, וְכֵן יֵשׁ שְׁאָר דְּבָרִים מְשַׁמְּשִׁים לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה, הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ (בראשית י״ט:כ״ג), מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ (תהלים י"ט), הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר; וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל הַמָּיִם (מלכים ב ג'), הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה. וְכֵן רוּחַ, וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה, הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה, וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת (איוב א'), הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר, וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים (מלכים א' י"ט), הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה. וְכֵן אֵשׁ, וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' (במדבר ט"ז), לְשׁוֹן נְקֵבָה, אֵשׁ לֹהֵט (תהילים ק"ד), לְשׁוֹן זָכָר:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
והיה המחנה הנשאר לפליטה. עַל כָּרְחוֹ, כִּי אֶלָּחֵם עִמּוֹ. הִתְקִין עַצְמוֹ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, לְדוֹרוֹן, לִתְפִלָּה וּלְמִלְחָמָה. לְדוֹרוֹן, וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו; לִתְפִלָּה, אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם; לְמִלְחָמָה, וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה:
אין תוכן עדיין
32:10 וַיֹּ֘אמֶר֮ יַעֲקֹב֒ אֱלֹהֵי֙ אָבִ֣י אַבְרָהָ֔ם וֵאלֹהֵ֖י אָבִ֣י יִצְחָ֑ק יְהֹוָ֞ה הָאֹמֵ֣ר אֵלַ֗י שׁ֧וּב לְאַרְצְךָ֛ וּלְמוֹלַדְתְּךָ֖ וְאֵיטִ֥יבָה עִמָּֽךְ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ואלהי אבי יצחק. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וּפַחַד יִצְחָק? וְעוֹד וּמַהוּ שֶׁחָזַר וְהִזְכִּיר שֵׁם הַמְיֻחָד? הָיָה לוֹ לִכְתֹּב הָאוֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וְגוֹ'. אֶלָּא כָּךְ אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה, שְׁתֵּי הַבְטָחוֹת הִבְטַחְתַּנִי, אַחַת בְּצֵאתִי מִבֵּית אָבִי מִבְּאֵר שֶׁבַע, שֶׁאָמַרְתָּ לִי אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק, וְשָׁם אָמַרְתָּ לִי וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, וּבְבֵית לָבָן אָמַרְתָּ לִי (בראשית ל"א) שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ, וְשָׁם נִגְלֵיתָ אֵלַי בַּשֵּׁם הַמְיֻחָד לְבַדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וְגוֹ', בִּשְׁתֵּי הַבְטָחוֹת אֵלּוּ אֲנִי בָא לְפָנֶיךָ:
אין תוכן עדיין
32:11 קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכׇּל־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֙רְתִּי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
קטנתי מכל החסדים. נִתְמַעֲטוּ זְכֻיּוֹתַי עַל יְדֵי הַחֲסָדִים וְהָאֱמֶת שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי, לְכָךְ אֲנִי יָרֵא, שֶׁמָּא מִשֶּׁהִבְטַחְתַּנִי נִתְקַלְקַלְתִּי בְחֵטְא וְיִגְרֹם לִי לְהִמָּסֵר בְּיַד עֵשָׂו (שבת ל"ב):
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ומכל האמת. אֲמִתַּת דְּבָרֶיךָ, שֶׁשָּׁמַרְתָּ לִי כָּל הַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטַחְתַּנִי:
אין תוכן עדיין
רש״י 3 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
כי במקלי. לֹא הָיָה עִמִּי לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא מִקְנֶה אֶלָּא מַקְלִי לְבַדּוֹ. וּמִ"אַ נָתַן מַקְלוֹ בַּיַּרְדֵּן וְנִבְקַע הַיַּרְדֵּן:
אין תוכן עדיין
32:12 הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן־יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל־בָּנִֽים׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
מיד אחי מיד עשו. מִיַּד אָחִי שֶׁאֵין נוֹהֵג עִמִּי כְאָח אֶלָּא כְעֵשָׂו הָרָשָׁע:
אין תוכן עדיין
32:13 וְאַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ הֵיטֵ֥ב אֵיטִ֖יב עִמָּ֑ךְ וְשַׂמְתִּ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
היטב איטיב. הֵיטֵב בִּזְכוּתְךָ, אֵיטִיב בִּזְכוּת אֲבוֹתֶיךָ (בראשית רבה):
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ושמתי את זרעך כחול הים. וְהֵיכָן אָ"לֹ כֵן, וַהֲלֹא לֹא אָ"לֹ אֶלָּא וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ (שם כ"ח)? אֶלָּא שֶׁאָ"לֹ כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ (שם), וּלְאַבְרָהָם אָמַר וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם:
אין תוכן עדיין
32:14 וַיָּ֥לֶן שָׁ֖ם בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיִּקַּ֞ח מִן־הַבָּ֧א בְיָד֛וֹ מִנְחָ֖ה לְעֵשָׂ֥ו אָחִֽיו׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
הבא בידו. בִּרְשׁוּתוֹ, וְכֵן וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ (במדבר כ"א). וּמִ"אַ מִן הַבָּא בְיָדוֹ – אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָלִיּוֹת, שֶׁאָדָם צָר בִּצְרוֹר וְנוֹשְׂאָם בְּיָדוֹ (דָּ"אַ מִן הַבָּא בְיָדוֹ, מִן הַחֻלִּין, שֶׁנָּטַל מַעֲשֵׂר, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ, וַהֲדַר לָקַח מִנְחָה):
אין תוכן עדיין
32:15 עִזִּ֣ים מָאתַ֔יִם וּתְיָשִׁ֖ים עֶשְׂרִ֑ים רְחֵלִ֥ים מָאתַ֖יִם וְאֵילִ֥ים עֶשְׂרִֽים׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
עזים מאתים ותישים עשרים. מָאתַיִם עִזִּים צְרִיכוֹת עֶשְׂרִים תְּיָשִׁים, וְכֵן כֻּלָּם, הַזְּכָרִים כְּדֵי צֹרֶךְ הַנְּקֵבוֹת; וּבִבְ"רַ דּוֹרֵשׁ מִכָּאן לָעוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, הַטַּיָּלִים בְּכָל יוֹם, הַפּוֹעֲלִים שְׁתַּיִם בְּשַׁבָּת, הַחַמָּרִים אַחַת בְּשַׁבָּת, הַגַּמָּלִים אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם, הַסַּפָּנִים אַחַת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים; וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְכַוֵּן הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה בְּכִוּוּן, אַךְ נִרְאֶה בְעֵינַי שֶׁלָּמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁאֵין הָעוֹנָה שָׁוָה בְּכָל אָדָם אֶלָּא לְפִי טֹרַח הַמֻּטָּל עָלָיו, שֶׁמָּצִינוּ כָּאן שֶׁמָּסַר לְכָל תַּיִשׁ עֶשֶׂר עִזִּים וְכֵן לְכָל אַיִל; לְפִי שֶׁהֵם פְּנוּיִים מִמְּלָאכָה דַּרְכָּם לְהַרְבּוֹת תַּשְׁמִישׁ וּלְעַבֵּר עֶשֶׂר נְקֵבוֹת, וּבְהֵמָה מִשֶּׁנִּתְעַבְּרָה אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת זָכָר, וּפָרִים שֶׁעוֹסְקִין בִּמְלָאכָה, לֹא מָסַר לְזָכָר אֶלָּא אַרְבַּע נְקֵבוֹת, וְלַחֲמוֹר שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה שְׁתֵּי נְקֵבוֹת לְזָכָר, וְלַגְּמַלִּים שֶׁהוֹלְכִים דֶּרֶךְ יוֹתֵר רְחוֹקָה נְקֵבָה אַחַת לְזָכָר:
אין תוכן עדיין
32:16 גְּמַלִּ֧ים מֵינִיק֛וֹת וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
גמלים מיניקות שלשים, ובניהם. עִמָּהֶם: וּמִ"אַ: וּבְנֵיהֶם – בַּנָּאֵיהֶם, זָכָר כְּנֶגֶד נְקֵבָה, וּלְפִי שֶׁצָּנוּעַ בְּתַשְׁמִישׁ לֹא פִרְסְמוֹ הַכָּתוּב (בראשית רבה):
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ועירם. חֲמוֹרִים זְכָרִים:
אין תוכן עדיין
32:17 וַיִּתֵּן֙ בְּיַד־עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדּ֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
עדר עדר לבדו. כָּל מִין וָמִין לְעַצְמוֹ:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
עברו לפני. דֶּרֶךְ יוֹם אוֹ פָּחוֹת וַאֲנִי אָבֹא אַחֲרֵיכֶם:
אין תוכן עדיין
רש״י 3 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ורוח תשימו. עֵדֶר לִפְנֵי חֲבֵרוֹ מְלֹא עַיִן, כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ עֵינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע וּלְתַוֵּהוּ עַל רִבּוּי הַדּוֹרוֹן:
אין תוכן עדיין
32:18 וַיְצַ֥ו אֶת־הָרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹ֑ר כִּ֣י יִֽפְגׇשְׁךָ֞ עֵשָׂ֣ו אָחִ֗י וּשְׁאֵֽלְךָ֙ לֵאמֹ֔ר לְמִי־אַ֙תָּה֙ וְאָ֣נָה תֵלֵ֔ךְ וּלְמִ֖י אֵ֥לֶּה לְפָנֶֽיךָ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
למי אתה. שֶׁל מִי אַתָּה, מִי שׁוֹלְחֲךָ, וְתַרְגּוּם דְּמָאן אַתְּ?
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ולמי אלה לפניך. וְאֵלֶּה שֶׁלְּפָנֶיךָ שֶׁל מִי הֵם; לְמִי הַמִּנְחָה הַזֹּאת שְׁלוּחָה? לָמֶ"ד מְשַׁמֶּשֶׁת בְּרֹאשׁ הַתֵּבָה בִּמְקוֹם שֶׁל, כְּמוֹ: וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לִי הוּא (בראשית ל״א:מ״ג) – שֶׁלִּי הוּא; לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ (תהילים כ"ד) – שֶׁל ה':
אין תוכן עדיין
32:19 וְאָֽמַרְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיַעֲקֹ֔ב מִנְחָ֥ה הִוא֙ שְׁלוּחָ֔ה לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא אַחֲרֵֽינוּ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ואמרת לעבדך ליעקב. עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן; שֶׁשָּׁאַלְתָּ לְמִי אַתָּה? לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב אֲנִי – וְתַרְגּוּמוֹ דְּעַבְדָּךְ דְּיַעֲקֹב – וְשֶׁשָּׁאַלְתָּ וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ, מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה וְגוֹ':
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
והנה גם הוא. יַעֲקֹב:
אין תוכן עדיין
32:20 וַיְצַ֞ו גַּ֣ם אֶת־הַשֵּׁנִ֗י גַּ֚ם אֶת־הַשְּׁלִישִׁ֔י גַּ֚ם אֶת־כׇּל־הַהֹ֣לְכִ֔ים אַחֲרֵ֥י הָעֲדָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תְּדַבְּר֣וּן אֶל־עֵשָׂ֔ו בְּמֹצַאֲכֶ֖ם אֹתֽוֹ׃
אין רש״י לפסוק זה
32:21 וַאֲמַרְתֶּ֕ם גַּ֗ם הִנֵּ֛ה עַבְדְּךָ֥ יַעֲקֹ֖ב אַחֲרֵ֑ינוּ כִּֽי־אָמַ֞ר אֲכַפְּרָ֣ה פָנָ֗יו בַּמִּנְחָה֙ הַהֹלֶ֣כֶת לְפָנָ֔י וְאַחֲרֵי־כֵן֙ אֶרְאֶ֣ה פָנָ֔יו אוּלַ֖י יִשָּׂ֥א פָנָֽי׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
אכפרה פניו. אֲבַטֵּל רָגְזוֹ; וְכֵן וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת מָוֶת (ישעיהו כ"ח), לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ (שם מ"ז). וְנִרְאֶה בְעֵינַי שֶׁכָּל כַּפָּרָה שֶׁאֵצֶל עָוֹן וְחֵטְא וְאֵצֶל פָּנִים כֻּלָּן לְשׁוֹן קִנּוּחַ וְהַעֲבָרָה הֵן, וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא, וְהַרְבֵּה בַּתַּלְמוּד וְכַפֵּר יְדֵיהּ, בָּעֵי לְכַפּוּרֵי יְדֵי בְּהַהוּא גַבְרָא, וְגַם בִּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא נִקְרָאִים הַמִּזְרָקִים שֶׁל קֹדֶשׁ כְּפוֹרֵי זָהָב (עזרא א'), עַל שֵׁם שֶׁהַכֹּהֵן מְקַנֵּחַ יָדָיו בָּהֶן בִּשְׂפַת הַמִּזְרָק:
אין תוכן עדיין
32:22 וַתַּעֲבֹ֥ר הַמִּנְחָ֖ה עַל־פָּנָ֑יו וְה֛וּא לָ֥ן בַּלַּֽיְלָה־הַה֖וּא בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
על פניו. כְּמוֹ לְפָנָיו, וְכֵן חָמָס וָשֹׁד יִשָּׁמַע בָּהּ עַל פָּנַי תָּמִיד (ירמיהו ו'), וְכֵן הַמַּכְעִסִים אֹתִי עַל פָּנַי (ישעיהו ס"ה); וּמִ"אַ עַל פָּנָיו, אַף הוּא שָׁרוּי בְּכַעַס, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְכָל זֶה (בראשית רבה):
אין תוכן עדיין
32:23 וַיָּ֣קׇם ׀ בַּלַּ֣יְלָה ה֗וּא וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁתֵּ֤י נָשָׁיו֙ וְאֶת־שְׁתֵּ֣י שִׁפְחֹתָ֔יו וְאֶת־אַחַ֥ד עָשָׂ֖ר יְלָדָ֑יו וַֽיַּעֲבֹ֔ר אֵ֖ת מַעֲבַ֥ר יַבֹּֽק׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ואת אחד עשר ילדיו. וְדִינָה הֵיכָן הָיְתָה? נְתָנָהּ בְּתֵבָה וְנָעַל בְּפָנֶיהָ, שֶׁלֹּא יִתֵּן בָּהּ עֵשָׂו עֵינָיו, וּלְכָךְ נֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב שֶׁמְּנָעָהּ מֵאָחִיו, שֶׁמָּא תַּחֲזִירֶנּוּ לַמּוּטָב, וְנָפְלָה בְּיַד שְׁכֶם (בראשית רבה):
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
יבק. שֵׁם הַנָּהָר:
אין תוכן עדיין
32:24 וַיִּ֨קָּחֵ֔ם וַיַּֽעֲבִרֵ֖ם אֶת־הַנָּ֑חַל וַֽיַּעֲבֵ֖ר אֶת־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
את אשר לו. הַבְּהֵמָה וְהַמִּטַּלְטְלִים; עָשָׂה עַצְמוֹ כְּגַשָּׁר נוֹטֵל מִכָּאן וּמַנִּיחַ כָּאן (בראשית רבה):
אין תוכן עדיין
32:25 וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדּ֑וֹ וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמּ֔וֹ עַ֖ד עֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ויותר יעקב. שָׁכַח פַּכִּים קְטַנִּים וְחָזַר עֲלֵיהֶם (חולין צ"א):
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ויאבק איש. מְנַחֵם פֵּי' וַיִּתְעַפֵּר אִישׁ, לְשׁוֹן אָבָק, שֶׁהָיוּ מַעֲלִים עָפָר בְּרַגְלֵיהֶם עַ"י נִעְנוּעָם. וְלִי נִרְאֶה שֶׁהוּא לְשׁוֹן וַיִּתְקַשֵּׁר, וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא, בָּתַר דַּאֲבִיקוּ בֵיהּ, וַאֲבֵיק לֵיהּ מֵיבַק – לְשׁוֹן עֲנִיבָה, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שְׁנַיִם שֶׁמִּתְעַצְּמִים לְהַפִּיל אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, שֶׁחוֹבְקוֹ וְאוֹבְקוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו. וּפֵרְשׁוּ רַזִ"לִ שֶׁהוּא שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו (בראשית רבה):
אין תוכן עדיין
32:26 וַיַּ֗רְא כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ ל֔וֹ וַיִּגַּ֖ע בְּכַף־יְרֵכ֑וֹ וַתֵּ֙קַע֙ כַּף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵאָֽבְק֖וֹ עִמּֽוֹ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ויגע בכף ירכו. קוּלִית הַיָּרֵךְ הַתָּקוּעַ בְּקַּלְבּוּסִית קָרוּי כַּף, עַ"שֵׁ שֶׁהַבָּשָׂר שֶׁעָלֶיהָ כְּמִין כַּף שֶׁל קְדֵרָה:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ותקע. נִתְקַעְקְעָה מִמְּקוֹם מַחְבַּרְתָּהּ, וְדוֹמֶה לוֹ פֶּן תֵּקַע נַפְשִׁי מִמֵּךְ (ירמיהו ו'), לְשׁוֹן הֲסָרָה. וּבְמִשְׁנָה לְקַעְקֵעַ בֵּיצָתָן – לְשָׁרֵשׁ שָׁרְשֵׁיהֶן:
אין תוכן עדיין
32:27 וַיֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַשָּׁ֑חַר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲךָ֔ כִּ֖י אִם־בֵּרַכְתָּֽנִי׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
כי עלה השחר. וְצָרִיךְ אֲנִי לוֹמַר שִׁירָה בַּיּוֹם (חולין צ"א):
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ברכתני. הוֹדֵה לִי עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכַנִי אָבִי, שֶׁעֵשָׂו מְעַרְעֵר עֲלֵיהֶן:
אין תוכן עדיין
32:28 וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו מַה־שְּׁמֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹֽב׃
אין רש״י לפסוק זה
32:29 וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־שָׂרִ֧יתָ עִם־אֱלֹהִ֛ים וְעִם־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
לא יעקב. לֹא יֵאָמֵר עוֹד שֶׁהַבְּרָכוֹת בָּאוּ לְךָ בְעָקְבָּה וּרְמִיָּה כִּי אִם בִשְׂרָרָה וְגִלּוּי פָּנִים, וְסוֹפְךָ שֶׁהַקָּבָּ"ה נִגְלֶה אֵלֶיךָ בְּבֵית אֵל וּמַחֲלִיף שִׁמְךָ וְשָׁם הוּא מְבָרֶכְךָ, וַאֲנִי שָׁם אֶהְיֶה וְאוֹדֶה לְךָ עֲלֵיהֶן, וְזֶה שֶׁכָּתוּב וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ (הושע י"ב) – בָּכָה הַמַּלְאָךְ וַיִּתְחַנֶּן לוֹ, וּמַה נִּתְחַנֵּן לוֹ? בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ, הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּנוּ שָׁם; וְלֹא רָצָה יַעֲקֹב, וְעַל כָּרְחוֹ הוֹדָה לוֹ עֲלֵיהֶן, וְזֶהוּ וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם, שֶׁהָיָה מִתְחַנֵּן לְהַמְתִּין לוֹ וְלֹא רָצָה:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ועם אנשים. עֵשָׂו וְלָבָן:
אין תוכן עדיין
רש״י 3 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ותוכל. לָהֶם:
אין תוכן עדיין
32:30 וַיִּשְׁאַ֣ל יַעֲקֹ֗ב וַיֹּ֙אמֶר֙ הַגִּֽידָה־נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וַיְבָ֥רֶךְ אֹת֖וֹ שָֽׁם׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
למה זה תשאל. אֵין לָנוּ שֵׁם קָבוּעַ, מִשְׁתַּנִּים שְׁמוֹתֵנוּ, הַכֹּל לְפִי מִצְוַת עֲבוֹדַת הַשְּׁלִיחוּת שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּלְּחִים (בראשית רבה):
אין תוכן עדיין
32:31 וַיִּקְרָ֧א יַעֲקֹ֛ב שֵׁ֥ם הַמָּק֖וֹם פְּנִיאֵ֑ל כִּֽי־רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים וַתִּנָּצֵ֖ל נַפְשִֽׁי׃
אין רש״י לפסוק זה
32:32 וַיִּֽזְרַֽח־ל֣וֹ הַשֶּׁ֔מֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר עָבַ֖ר אֶת־פְּנוּאֵ֑ל וְה֥וּא צֹלֵ֖עַ עַל־יְרֵכֽוֹ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ויזרח לו השמש. לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם הוּא כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי הֵאִיר לָנוּ הַשַּׁחַר, זֶהוּ פְשׁוּטוֹ; וּמִ"אַ ויזרח לו לְצָרְכּוֹ – לְרַפְּאוֹת אֶת צָלַעְתּוֹ, כְּמָה דְּתֵימָא שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ (מלאכי ג'); וְאוֹתָן שָׁעוֹת שֶׁמִּהֲרָה לִשְׁקֹעַ בִּשְׁבִילוֹ כְּשֶׁיָּצָא מִבְּאֵר שֶׁבַע מִהֲרָה לִזְרֹחַ בִּשְׁבִילוֹ:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
והוא צלע. הָיָה צוֹלֵעַ כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ:
אין תוכן עדיין
32:33 עַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יֹאכְל֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־גִּ֣יד הַנָּשֶׁ֗ה אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַיָּרֵ֔ךְ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י נָגַע֙ בְּכַף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּגִ֖יד הַנָּשֶֽׁה׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
גיד הנשה. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ גִּיד הַנָּשֶׁה? לְפִי שֶׁנָּשָׁה מִמְּקוֹמוֹ וְעָלָה, וְהוּא לְשׁוֹן קְפִיצָה, וְכֵן נָשְׁתָה גְבוּרָתָם (ירמיהו נ"א), וְכֵן כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי (בראשית מ"א):
אין תוכן עדיין
33:1 וַיִּשָּׂ֨א יַעֲקֹ֜ב עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּ֣ה עֵשָׂ֣ו בָּ֔א וְעִמּ֕וֹ אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וַיַּ֣חַץ אֶת־הַיְלָדִ֗ים עַל־לֵאָה֙ וְעַל־רָחֵ֔ל וְעַ֖ל שְׁתֵּ֥י הַשְּׁפָחֽוֹת׃
אין רש״י לפסוק זה
33:2 וַיָּ֧שֶׂם אֶת־הַשְּׁפָח֛וֹת וְאֶת־יַלְדֵיהֶ֖ן רִֽאשֹׁנָ֑ה וְאֶת־לֵאָ֤ה וִֽילָדֶ֙יהָ֙ אַחֲרֹנִ֔ים וְאֶת־רָחֵ֥ל וְאֶת־יוֹסֵ֖ף אַחֲרֹנִֽים׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ואת לאה וילדיה אחרנים. אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חָבִיב:
אין תוכן עדיין
33:3 וְה֖וּא עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֤חוּ אַ֙רְצָה֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים עַד־גִּשְׁתּ֖וֹ עַד־אָחִֽיו׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
עבר לפניהם. אָמַר אִם יָבֹא אוֹתוֹ רָשָׁע לְהִלָּחֵם יִלָּחֵם בִּי תְּחִלָּה:
אין תוכן עדיין
33:4 וַיָּ֨רׇץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתוֹ֙ וַֽיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־צַוָּארָ֖ו וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ וַיִּבְכּֽוּ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ויחבקהו. נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו, כְּשֶׁרָאָהוּ מִשְׁתַּחֲוֶה כָּל הִשְׁתַּחֲוָאוֹת הַלָּלוּ:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
וישקהו. נָקוּד עָלָיו; וְיֵשׁ חוֹלְקִין בַּדָּבָר הַזֶּה בַּבָּרַיְתָא דְּסִפְרֵי, יֵשׁ שֶׁדָּרְשׁוּ נְקֻדָּה זוֹ שֶׁלֹּא נְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, הֲלָכָה הִיא בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב, אֶלָּא שֶׁנִּכְמְרוּ רַחֲמָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וּנְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ (ספרי במדבר):
אין תוכן עדיין
33:5 וַיִּשָּׂ֣א אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּ֤רְא אֶת־הַנָּשִׁים֙ וְאֶת־הַיְלָדִ֔ים וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּאמַ֕ר הַיְלָדִ֕ים אֲשֶׁר־חָנַ֥ן אֱלֹהִ֖ים אֶת־עַבְדֶּֽךָ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
מי אלה לך. מִי אֵלֶּה לִהְיוֹת שֶׁלְּךָ:
אין תוכן עדיין
33:6 וַתִּגַּ֧שְׁןָ הַשְּׁפָח֛וֹת הֵ֥נָּה וְיַלְדֵיהֶ֖ן וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶֽיןָ׃
אין רש״י לפסוק זה
33:7 וַתִּגַּ֧שׁ גַּם־לֵאָ֛ה וִילָדֶ֖יהָ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֑וּ וְאַחַ֗ר נִגַּ֥שׁ יוֹסֵ֛ף וְרָחֵ֖ל וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
נגש יוסף ורחל. בְּכֻלָּן הָאִמָּהוֹת נִגָּשׁוֹת לִפְנֵי הַבָּנִים, אֲבָל בְּרָחֵל יוֹסֵף נִגַּשׁ לְפָנֶיהָ, אָמַר אִמִּי יְפַת תֹּאַר, שֶׁמָּא יִתְלֶה בָהּ עֵינָיו אוֹתוֹ רָשָׁע, אֶעֱמֹד כְּנֶגְדָהּ וַאֲעַכְּבֶנּוּ מִלְּהִסְתַּכֵּל בָּהּ; מִכָּאן זָכָה יוֹסֵף לְבִרְכַּת עֲלֵי עַיִן:
אין תוכן עדיין
33:8 וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י לְךָ֛ כׇּל־הַמַּחֲנֶ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר פָּגָ֑שְׁתִּי וַיֹּ֕אמֶר לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
מי לך כל המחנה. מִי כָּל הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר פָּגַשְׁתִּי, שֶׁהוּא שֶׁלְּךָ? כְּלוֹמַר לָמָּה הוּא לְךָ? פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא עַל מוֹלִיכֵי הַמִּנְחָה, וּמִדְרָשׁוֹ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאָכִים פָּגַע, שֶׁהָיוּ דּוֹחֲפִין אוֹתוֹ וְאֶת אֲנָשָׁיו וְאוֹמְרִים לָהֶם שֶׁל מִי אַתֶּם? וְהֵם אוֹמְרִים לָהֶם שֶׁל עֵשָׂו, וְהֵם אוֹמְרִים הַכּוּ, הַכּוּ, וְאֵלּוּ אוֹמְרִים הַנִּיחוּ, בְּנוֹ שֶׁל יִצְחָק הוּא, וְלֹא הָיוּ מַשְׁגִּיחִים עָלָיו; בֶּן בְּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הוּא, וְלֹא הָיוּ מַשְׁגִּיחִין; אָחִיו שֶׁל יַעֲקֹב הוּא, אוֹמְרִים לָהֶם אִם כֵּן, מִשֶּׁלָּנוּ אַתֶּם:
אין תוכן עדיין
33:9 וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
יהי לך אשר לך. כָּאן הוֹדָה לוֹ עַל הַבְּרָכוֹת (בראשית רבה):
אין תוכן עדיין
33:10 וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב אַל־נָא֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ מִנְחָתִ֖י מִיָּדִ֑י כִּ֣י עַל־כֵּ֞ן רָאִ֣יתִי פָנֶ֗יךָ כִּרְאֹ֛ת פְּנֵ֥י אֱלֹהִ֖ים וַתִּרְצֵֽנִי׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
אל נא. אַל נָא תֹאמַר לִי כֵּן:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך וגו'. כִּי כְּדַאי וְהָגוּן לְךָ שֶׁתְּקַבֵּל מִנְחָתִי עַל אֲשֶׁר רָאִיתִי פָנֶיךָ, וְהֵן חֲשׁוּבִין לִי כִּרְאִיַּת פְּנֵי הַמַּלְאָךְ, שֶׁרָאִיתִי שַׂר שֶׁלְּךָ, וְעוֹד עַל שֶׁנִּתְרַצֵּיתָ לִמְחֹל עַל סֻרְחָנִי. וְלָמָּה הִזְכִּיר לוֹ רְאִיַּת הַמַּלְאָךְ? כְּדֵי שֶׁיִּתְיָרֵא הֵימֶנּוּ וְיֹאמַר רָאָה מַלְאָכִים וְנִצַּל, אֵינִי יָכוֹל לוֹ מֵעַתָּה:
אין תוכן עדיין
רש״י 3 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ותרצני. נִתְפַּיַּסְתָּ לִי, וְכֵן כָּל רָצוֹן שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן פִּיּוּס, אפייצימנ"טו בְּלַעַז, כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם (ויקרא כ"ב) – הַקָּרְבָּנוֹת בָּאוֹת לְפַיֵּס וּלְרַצּוֹת, וְכֵן שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן (משלי י') – יוֹדְעִים לְפַיֵּס וּלְרַצּוֹת:
אין תוכן עדיין
33:11 קַח־נָ֤א אֶת־בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי־חַנַּ֥נִי אֱלֹהִ֖ים וְכִ֣י יֶשׁ־לִי־כֹ֑ל וַיִּפְצַר־בּ֖וֹ וַיִּקָּֽח׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ברכתי. מִנְחָתִי, מִנְחָה זוֹ הַבָּאָה עַל רְאִיַּת פָּנִים וְלִפְרָקִים אֵינָה בָאָה אֶלָּא לִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם, וְכָל בְּרָכָה שֶׁהִיא לִרְאִיַּת פָּנִים – כְּגוֹן וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה (בראשית מ״ז:ז׳), עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה דְּסַנְחֵרִיב (מלכים ב י"ח), וְכֵן לִשְׁאָל לוֹ לְשָׁלוֹם וּלְבָרְכוֹ דְּתֹעִי מֶלֶךְ חֲמָת (שמואל ב ח') – כֻּלָּם לְשׁוֹן בִּרְכַּת שָׁלוֹם הֵן, שֶׁקּוֹרִין בְּלַעַז שלו"איר, אַף זוֹ בִּרְכָתִי מו"ן שלו"ד:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
אשר הבאת לך. לֹא טָרַחְתָּ בָּהּ וַאֲנִי יָגַעְתִּי לְהַגִּיעָהּ עַד שֶׁבָּאָה לְיָדְךָ (בראשית רבה):
אין תוכן עדיין
רש״י 3 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
חנני. נוּ"ן רִאשׁוֹנָה מֻדְגֶּשֶׁת, לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם שְׁתֵּי נוּנִי"ן, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר חֲנָנַנִי, שֶׁאֵין חָנֹן בְּלֹא שְׁתֵּי נוּנִי"ן, וְהַשְּׁלִישִׁית לְשִׁמּוּשׁ, כְּמוֹ עָשַׂנִי, זְבָדַנִי:
אין תוכן עדיין
רש״י 4 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
יש לי כל. כָּל סִפּוּקִי; וְעֵשָׂו דִּבֵּר בִּלְשׁוֹן גַּאֲוָה יֶשׁ לִי רָב, יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִכְּדֵי צָרְכִּי:
אין תוכן עדיין
33:12 וַיֹּ֖אמֶר נִסְעָ֣ה וְנֵלֵ֑כָה וְאֵלְכָ֖ה לְנֶגְדֶּֽךָ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
נסעה. כְּמוֹ שִׁמְעָה, סִלְחָה, שֶׁהוּא כְּמוֹ שְׁמַע, סְלַח, אַף כָּאן נִסְעָה כְּמוֹ נְסַע, וְהַנּוּ"ן יְסוֹד בַּתֵּבָה, וְתַרְגּוּם שֶׁל אֻנְקְלוֹס טוּל וּנְהָךְ, עֵשָׂו אָמַר לְיַעֲקֹב נְסַע מִכָּאן וְנֵלֵךְ:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ואלכה לנגדך. בְּשָׁוֶה לְךָ; טוֹבָה זוֹ אֶעֱשֶׂה לְךָ, שֶׁאַאֲרִיךְ יְמֵי מַהֲלַכְתִּי, לָלֶכֶת לְאַט כַּאֲשֶׁר אַתָּה צָרִיךְ, וְזֶהוּ לְנֶגְדֶּךָ – בְּשָׁוֶה לְךָ:
אין תוכן עדיין
33:13 וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֲדֹנִ֤י יֹדֵ֙עַ֙ כִּֽי־הַיְלָדִ֣ים רַכִּ֔ים וְהַצֹּ֥אן וְהַבָּקָ֖ר עָל֣וֹת עָלָ֑י וּדְפָקוּם֙ י֣וֹם אֶחָ֔ד וָמֵ֖תוּ כׇּל־הַצֹּֽאן׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
עלות עלי. הַצֹּאן וְהַבָּקָר, שֶׁהֵן עָלוֹת, מֻטָּלוֹת עָלַי לְנַהֲלָן לְאַט:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
עלות. מְגַדְּלוֹת עוֹלְלֵיהֶן, לְשׁוֹן עוֹלֵל וְיוֹנֵק (איכה ב'), עוּל יָמִים (ישעיהו ס"ה), וּשְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת (שמואל א ו') וּבְלַעַז אנפנטיי"ש:
אין תוכן עדיין
רש״י 3 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ודפקום יום אחד. לְיַגְּעָם בַּדֶּרֶךְ בִּמְרוּצָה ומתו כל הצאן:
אין תוכן עדיין
רש״י 4 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ודפקום. כְּמוֹ קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק (שיר השירים), נוֹקֵשׁ בַּדֶּלֶת:
אין תוכן עדיין
33:14 יַעֲבׇר־נָ֥א אֲדֹנִ֖י לִפְנֵ֣י עַבְדּ֑וֹ וַאֲנִ֞י אֶֽתְנָהֲלָ֣ה לְאִטִּ֗י לְרֶ֨גֶל הַמְּלָאכָ֤ה אֲשֶׁר־לְפָנַי֙ וּלְרֶ֣גֶל הַיְלָדִ֔ים עַ֛ד אֲשֶׁר־אָבֹ֥א אֶל־אֲדֹנִ֖י שֵׂעִֽירָה׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
יעבר נא אדני. אַל נָא תַאֲרִיךְ יְמֵי הֲלִיכָתְךָ, עֲבֹר כְּפִי דַּרְכְּךָ וְאַף אִם תִּתְרַחֵק:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
אתנהלה. אֶתְנַהֵל, הֵ"א יְתֵירָה, כְּמוֹ אֵרְדָה, אֶשְׁמְעָה:
אין תוכן עדיין
רש״י 3 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
לאטי. לְאַט שֶׁלִּי, לְשׁוֹן נַחַת, הַהוֹלְכִים לְאַט, לְאַט לִי לַנַּעַר (שמואל ב י"ח). לְאִטִּי הַלָּמֶ"ד מִן הַיְסוֹד, וְאֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת – אֶתְנַהֵל נַחַת שֶׁלִּי:
אין תוכן עדיין
רש״י 4 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
לרגל המלאכה. לְפִי צֹרֶךְ הֲלִיכַת רַגְלֵי הַמְּלָאכָה הַמֻּטֶּלֶת עָלַי לְהוֹלִיךְ:
אין תוכן עדיין
רש״י 5 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ולרגל הילדים. לְפִי רַגְלֵיהֶם שֶׁהֵם יְכוֹלִים לֵילֵךְ:
אין תוכן עדיין
רש״י 6 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
עד אשר אבא אל אדני שעירה. הִרְחִיב לוֹ הַדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא הָיָה דַעְתּוֹ לָלֶכֶת אֶלָּא עַד סֻכּוֹת; אָמַר אִם דַּעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת לִי רָעָה, יַמְתִּין עַד בּוֹאִי אֶצְלוֹ, וְהוּא לֹא הָלַךְ; וְאֵימָתַי יֵלֵךְ? בִּימֵי הַמָּשִׁיחַ (בראשית רבה), שֶׁנֶּאֱמַר וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו (עובדיה א'); וּמִ"אַ יֵשׁ לְפָרָשָׁה זוֹ רַבִּים:
אין תוכן עדיין
33:15 וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו אַצִּֽיגָה־נָּ֣א עִמְּךָ֔ מִן־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֑י וַיֹּ֙אמֶר֙ לָ֣מָּה זֶּ֔ה אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ויאמר למה זה. תַעֲשֶׂה לִי טוֹבָה זוֹ שֶׁאֵינִי צָרִיךְ לָהּ:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
אמצא חן בעיני אדני. וְלֹא תְשַׁלֵּם לִי עַתָּה שׁוּם גְּמוּל:
אין תוכן עדיין
33:16 וַיָּ֩שׇׁב֩ בַּיּ֨וֹם הַה֥וּא עֵשָׂ֛ו לְדַרְכּ֖וֹ שֵׂעִֽירָה׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
וישב ביום ההוא עשו לדרכו. עֵשָׂו לְבַדּוֹ, וְד' מֵאוֹת אִישׁ שֶׁהָלְכוּ עִמּוֹ נִשְׁמְטוּ מֵאֶצְלוֹ אֶחָד אֶחָד, וְהֵיכָן פָּרַע לָהֶם הַקָּבָּ"ה? בִּימֵי דָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אִם אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ נַעַר אֲשֶׁר רָכְבוּ עַל הַגְּמַלִּים (שמואל א ל') (בראשית רבה):
אין תוכן עדיין
33:17 וְיַעֲקֹב֙ נָסַ֣ע סֻכֹּ֔תָה וַיִּ֥בֶן ל֖וֹ בָּ֑יִת וּלְמִקְנֵ֙הוּ֙ עָשָׂ֣ה סֻכֹּ֔ת עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הַמָּק֖וֹם סֻכּֽוֹת׃ {ס}
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ויבן לו בית. שָׁהָה שָׁם י"ח חֹדֶשׁ, קַיִץ וְחֹרֶף וְקַיִץ (מגילה י"ז), סֻכּוֹת – קַיִץ; בַּיִת – חֹרֶף, סֻכּוֹת – קַיִץ:
אין תוכן עדיין
33:18 וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיִּ֖חַן אֶת־פְּנֵ֥י הָעִֽיר׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
שלם. שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, שֶׁנִּתְרַפֵּא מִצָּלַעְתּוֹ; שָׁלֵם בְּמָמוֹנוֹ, שֶׁלֹּא חָסַר כְּלוּם מִכָּל אוֹתוֹ דּוֹרוֹן; שָׁלֵם בְּתוֹרָתוֹ, שֶׁלֹּא שָׁכַח תַּלְמוּדוֹ בְּבֵית לָבָן (שבת ל"ג):
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
עיר שכם. כְּמוֹ לְעִיר, וְכָמוֹהוּ עַד בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם (רות א'):
אין תוכן עדיין
רש״י 3 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
בבאו מפדן ארם. כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ יָצָא פְּלוֹנִי מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת וּבָא שָׁלֵם, אַף כָּאן וַיָּבֹא שָׁלֵם מִפַּדַּן אֲרָם, מִלָּבָן וּמֵעֵשָׂו שֶׁנִזְדַּוְּגוּ לוֹ בַּדֶּרֶךְ:
אין תוכן עדיין
33:19 וַיִּ֜קֶן אֶת־חֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֤ר נָֽטָה־שָׁם֙ אׇהֳל֔וֹ מִיַּ֥ד בְּנֵֽי־חֲמ֖וֹר אֲבִ֣י שְׁכֶ֑ם בְּמֵאָ֖ה קְשִׂיטָֽה׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
קשיטה. מָעָה. אָרַ"עֲ כְּשֶׁהָלַכְתִּי לִכְרַכֵּי הַיָּם הָיוּ קוֹרִין לְמָעָה קְשִׂיטָה (וְתַרְגּוּמוֹ חוּרְפָן – טוֹבִים, חֲרִיפִים בְּכָל מָקוֹם, כְּגוֹן עוֹבֵר לַסּוֹחֵר):
אין תוכן עדיין
33:20 וַיַּצֶּב־שָׁ֖ם מִזְבֵּ֑חַ וַיִּ֨קְרָא־ל֔וֹ אֵ֖ל אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ויקרא לו אל אלהי ישראל. לֹא שֶׁהַמִּזְבֵּחַ קָרוּי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עַל שֵׁם שֶׁהָיָה הַקָּבָּ"ה עִמּוֹ וְהִצִּילוֹ קָרָא שֵׁם הַמִּזְבֵּחַ עַל שֵׁם הַנֵּס, לִהְיוֹת שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם נִזְכָּר בִּקְרִיאַת הַשֵּׁם, כְּלוֹמַר מִי שֶׁהוּא אֵל, הוּא הַקָּבָּ"ה, הוּא לֵאלֹהִים לִי, שֶׁשְּׁמִי יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מָצִינוּ בְּמֹשֶׁה וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי (שמות י"ז), לֹא שֶׁהַמִּזְבֵּחַ קָרוּי ה', אֶלָּא עַל שֵׁם הַנֵּס קָרָא שֵׁם הַמִּזְבֵּחַ לְהַזְכִּיר שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, ה' הוּא נִסִּי. וְרַבּוֹתֵנוּ דָּרְשׁוּ שֶׁהַקָּבָּ"ה קְרָאוֹ לְיַעֲקֹב אֵל (מגילה י"ח); וְדִבְרֵי תוֹרָה כְּפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע (ע' שבת פ"ח) – מִתְחַלְּקִים לְכַמָּה טְעָמִים, וַאֲנִי לְיַשֵּׁב פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא בָּאתִי:
אין תוכן עדיין
34:1 וַתֵּצֵ֤א דִינָה֙ בַּת־לֵאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְיַעֲקֹ֑ב לִרְא֖וֹת בִּבְנ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
בת לאה. וְלֹא בַת יַעֲקֹב? אֶלָּא עַל שֵׁם יְצִיאָתָהּ נִקְרֵאת בַּת לֵאָה, שֶׁאַף הִיא יַצְאָנִית הָיְתָה (בראשית רבה), שֶׁנֶּאֱמַר וַתֵּצֶא לֵאָה לִקְרָאתוֹ (וְעָלֶיהָ מָשְׁלוּ הַמָּשָׁל כְּאִמָּהּ כְּבִתָּהּ):
אין תוכן עדיין
34:2 וַיַּ֨רְא אֹתָ֜הּ שְׁכֶ֧ם בֶּן־חֲמ֛וֹר הַֽחִוִּ֖י נְשִׂ֣יא הָאָ֑רֶץ וַיִּקַּ֥ח אֹתָ֛הּ וַיִּשְׁכַּ֥ב אֹתָ֖הּ וַיְעַנֶּֽהָ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
וישכב אתה. כְּדַרְכָּהּ:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ויענה. שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ (בראשית רבה):
אין תוכן עדיין
34:3 וַתִּדְבַּ֣ק נַפְשׁ֔וֹ בְּדִינָ֖ה בַּֽת־יַעֲקֹ֑ב וַיֶּֽאֱהַב֙ אֶת־הַֽנַּעֲרָ֔ וַיְדַבֵּ֖ר עַל־לֵ֥ב הַֽנַּעֲרָֽ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
על לב הנערה. דְּבָרִים הַמִּתְיַשְּׁבִים עַל הַלֵּב; רְאִי, אָבִיךְ בְּחֶלְקַת שָׂדֶה קְטַנָּה כַּמָּה מָמוֹן בִּזְבֵּז, אֲנִי אַשִּׂיאֵךְ וְתִקְנֶה הָעִיר וְכָל שְׂדוֹתֶיהָ:
אין תוכן עדיין
34:4 וַיֹּ֣אמֶר שְׁכֶ֔ם אֶל־חֲמ֥וֹר אָבִ֖יו לֵאמֹ֑ר קַֽח־לִ֛י אֶת־הַיַּלְדָּ֥ה הַזֹּ֖את לְאִשָּֽׁה׃
אין רש״י לפסוק זה
34:5 וְיַעֲקֹ֣ב שָׁמַ֗ע כִּ֤י טִמֵּא֙ אֶת־דִּינָ֣ה בִתּ֔וֹ וּבָנָ֛יו הָי֥וּ אֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶ֑ה וְהֶחֱרִ֥שׁ יַעֲקֹ֖ב עַד־בֹּאָֽם׃
אין רש״י לפסוק זה
34:6 וַיֵּצֵ֛א חֲמ֥וֹר אֲבִֽי־שְׁכֶ֖ם אֶֽל־יַעֲקֹ֑ב לְדַבֵּ֖ר אִתּֽוֹ׃
אין רש״י לפסוק זה
34:7 וּבְנֵ֨י יַעֲקֹ֜ב בָּ֤אוּ מִן־הַשָּׂדֶה֙ כְּשׇׁמְעָ֔ם וַיִּֽתְעַצְּבוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיִּ֥חַר לָהֶ֖ם מְאֹ֑ד כִּֽי־נְבָלָ֞ה עָשָׂ֣ה בְיִשְׂרָאֵ֗ל לִשְׁכַּב֙ אֶת־בַּֽת־יַעֲקֹ֔ב וְכֵ֖ן לֹ֥א יֵעָשֶֽׂה׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
וכן לא יעשה. לְעַנּוֹת אֶת הַבְּתוּלוֹת, שֶׁהָאֻמּוֹת גָּדְרוּ עַצְמָן מִן הָעֲרָיוֹת עַל יְדֵי הַמַּבּוּל (בראשית רבה):
אין תוכן עדיין
34:8 וַיְדַבֵּ֥ר חֲמ֖וֹר אִתָּ֣ם לֵאמֹ֑ר שְׁכֶ֣ם בְּנִ֗י חָֽשְׁקָ֤ה נַפְשׁוֹ֙ בְּבִתְּכֶ֔ם תְּנ֨וּ נָ֥א אֹתָ֛הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
חשקה. חָפְצָה:
אין תוכן עדיין
34:9 וְהִֽתְחַתְּנ֖וּ אֹתָ֑נוּ בְּנֹֽתֵיכֶם֙ תִּתְּנוּ־לָ֔נוּ וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ תִּקְח֥וּ לָכֶֽם׃
אין רש״י לפסוק זה
34:10 וְאִתָּ֖נוּ תֵּשֵׁ֑בוּ וְהָאָ֙רֶץ֙ תִּהְיֶ֣ה לִפְנֵיכֶ֔ם שְׁבוּ֙ וּסְחָר֔וּהָ וְהֵֽאָחֲז֖וּ בָּֽהּ׃
אין רש״י לפסוק זה
34:11 וַיֹּ֤אמֶר שְׁכֶם֙ אֶל־אָבִ֣יהָ וְאֶל־אַחֶ֔יהָ אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֵיכֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן׃
אין רש״י לפסוק זה
34:12 הַרְבּ֨וּ עָלַ֤י מְאֹד֙ מֹ֣הַר וּמַתָּ֔ן וְאֶ֨תְּנָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֖וּ אֵלָ֑י וּתְנוּ־לִ֥י אֶת־הַֽנַּעֲרָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
מהר. כְּתֻבָּה:
אין תוכן עדיין
34:13 וַיַּעֲנ֨וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֜ב אֶת־שְׁכֶ֨ם וְאֶת־חֲמ֥וֹר אָבִ֛יו בְּמִרְמָ֖ה וַיְדַבֵּ֑רוּ אֲשֶׁ֣ר טִמֵּ֔א אֵ֖ת דִּינָ֥ה אֲחֹתָֽם׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
במרמה. בְּחָכְמָה:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
אשר טמא. הַכָּתוּב אוֹמֵר שֶׁלֹּא הָיְתָה רְמִיָּה, שֶׁהֲרֵי טִמֵּא אֶת דִּינָה אֲחֹתָם (בראשית רבה):
אין תוכן עדיין
34:14 וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵיהֶ֗ם לֹ֤א נוּכַל֙ לַעֲשׂוֹת֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לָתֵת֙ אֶת־אֲחֹתֵ֔נוּ לְאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ל֣וֹ עׇרְלָ֑ה כִּֽי־חֶרְפָּ֥ה הִ֖וא לָֽנוּ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
חרפה הוא. שֶׁמֶץ פְּסוּל הוּא אֶצְלֵנוּ; הַבָּא לְחָרֵף חֲבֵרוֹ הוּא אוֹמֵר לוֹ עָרֵל אַתָּה אוֹ בֶּן עָרֵל. חֶרְפָּה בְּכָל מָקוֹם גִּדּוּף:
אין תוכן עדיין
34:15 אַךְ־בְּזֹ֖את נֵא֣וֹת לָכֶ֑ם אִ֚ם תִּהְי֣וּ כָמֹ֔נוּ לְהִמֹּ֥ל לָכֶ֖ם כׇּל־זָכָֽר׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
נאות לכם. נִתְרַצֶּה לָכֶם, לְשׁוֹן וַיֵּאֹתוּ (מלכים ב י"ב):
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
להמול. לִהְיוֹת נִמּוֹל. אֵינוֹ לְשׁוֹן לִפְעֹל אֶלָּא לְשׁוֹן לְהִפָּעֵל:
אין תוכן עדיין
34:16 וְנָתַ֤נּוּ אֶת־בְּנֹתֵ֙ינוּ֙ לָכֶ֔ם וְאֶת־בְּנֹתֵיכֶ֖ם נִֽקַּֽח־לָ֑נוּ וְיָשַׁ֣בְנוּ אִתְּכֶ֔ם וְהָיִ֖ינוּ לְעַ֥ם אֶחָֽד׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ונתנו. נוּ"ן שְׁנִיָּה מֻדְגֶּשֶׁת לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם שְׁתֵּי נוּנִי"ן, וְנָתַנְנוּ:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ואת בנתיכם נקח לנו. אַתָּה מוֹצֵא בַּתְּנַאי שֶׁאָמַר חֲמוֹר לְיַעֲקֹב וּבִתְשׁוּבַת בְּנֵי יַעֲקֹב לַחֲמוֹר, שֶׁתָּלוּ הַחֲשִׁיבוּת בִּבְנֵי יַעֲקֹב לִקַּח בְּנוֹת שְׁכֶם אֶת שֶׁיִּבְחֲרוּ לָהֶם, וּבְנוֹתֵיהֶם יִתְּנוּ לָהֶם לְפִי דַעְתָּם, דִּכְתִיב וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ – לְפִי דַעְתֵּנוּ, וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ – כְּכָל אֲשֶׁר נַחְפֹּץ; וּכְשֶׁדִּבְּרוּ חֲמוֹר וּשְׁכֶם בְּנוֹ אֶל יוֹשְׁבֵי עִירָם הָפְכוּ הַדְּבָרִים, אֶת בְּנֹתָם נִקַּח לָנוּ לְנָשִׁים וְאֶת בְּנֹתֵינוּ נִתֵּן לָהֶם, כְּדֵי לְרַצּוֹתָם שֶׁיֵּאוֹתוּ לְהִמּוֹל:
אין תוכן עדיין
34:17 וְאִם־לֹ֧א תִשְׁמְע֛וּ אֵלֵ֖ינוּ לְהִמּ֑וֹל וְלָקַ֥חְנוּ אֶת־בִּתֵּ֖נוּ וְהָלָֽכְנוּ׃
אין רש״י לפסוק זה
34:18 וַיִּֽיטְב֥וּ דִבְרֵיהֶ֖ם בְּעֵינֵ֣י חֲמ֑וֹר וּבְעֵינֵ֖י שְׁכֶ֥ם בֶּן־חֲמֽוֹר׃
אין רש״י לפסוק זה
34:19 וְלֹֽא־אֵחַ֤ר הַנַּ֙עַר֙ לַעֲשׂ֣וֹת הַדָּבָ֔ר כִּ֥י חָפֵ֖ץ בְּבַֽת־יַעֲקֹ֑ב וְה֣וּא נִכְבָּ֔ד מִכֹּ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽיו׃
אין רש״י לפסוק זה
34:20 וַיָּבֹ֥א חֲמ֛וֹר וּשְׁכֶ֥ם בְּנ֖וֹ אֶל־שַׁ֣עַר עִירָ֑ם וַֽיְדַבְּר֛וּ אֶל־אַנְשֵׁ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹֽר׃
אין רש״י לפסוק זה
34:21 הָאֲנָשִׁ֨ים הָאֵ֜לֶּה שְֽׁלֵמִ֧ים הֵ֣ם אִתָּ֗נוּ וְיֵשְׁב֤וּ בָאָ֙רֶץ֙ וְיִסְחֲר֣וּ אֹתָ֔הּ וְהָאָ֛רֶץ הִנֵּ֥ה רַֽחֲבַת־יָדַ֖יִם לִפְנֵיהֶ֑ם אֶת־בְּנֹתָם֙ נִקַּֽח־לָ֣נוּ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ נִתֵּ֥ן לָהֶֽם׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
שלמים. בְּשָׁלוֹם וּבְלֵב שָׁלֵם:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
והארץ הנה רחבת ידים. כְּאָדָם שֶׁיָּדוֹ רְחָבָה וּוַתְרָנִית; כְּלוֹמַר, אַל תַּפְסִידוּ כְּלוּם – פְּרַקְמַטְיָא הַרְבֵּה בָּאָה לְכָאן וְאֵין לָהּ קוֹנִים:
אין תוכן עדיין
34:22 אַךְ־בְּ֠זֹ֠את יֵאֹ֨תוּ לָ֤נוּ הָאֲנָשִׁים֙ לָשֶׁ֣בֶת אִתָּ֔נוּ לִהְי֖וֹת לְעַ֣ם אֶחָ֑ד בְּהִמּ֥וֹל לָ֙נוּ֙ כׇּל־זָכָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר הֵ֥ם נִמֹּלִֽים׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
בהמול. בִּהְיוֹת נִמּוֹל:
אין תוכן עדיין
34:23 מִקְנֵהֶ֤ם וְקִנְיָנָם֙ וְכׇל־בְּהֶמְתָּ֔ם הֲל֥וֹא לָ֖נוּ הֵ֑ם אַ֚ךְ נֵא֣וֹתָה לָהֶ֔ם וְיֵשְׁב֖וּ אִתָּֽנוּ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
אך נאותה להם. לְדָבָר זֶה, וְעַל יְדֵי כֵן יֵשְׁבוּ אִתָּנוּ:
אין תוכן עדיין
34:24 וַיִּשְׁמְע֤וּ אֶל־חֲמוֹר֙ וְאֶל־שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ כׇּל־יֹצְאֵ֖י שַׁ֣עַר עִיר֑וֹ וַיִּמֹּ֙לוּ֙ כׇּל־זָכָ֔ר כׇּל־יֹצְאֵ֖י שַׁ֥עַר עִירֽוֹ׃
אין רש״י לפסוק זה
34:25 וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־בְנֵי־יַ֠עֲקֹ֠ב שִׁמְע֨וֹן וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ עַל־הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כׇּל־זָכָֽר׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
שני בני יעקב. בָּנָיו הָיוּ, וְאַעַ"פִּ כֵן נָהֲגוּ עַצְמָן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי כִּשְׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם בָּנָיו, שֶׁלֹּא נָטְלוּ עֵצָה הֵימֶנּוּ (בראשית רבה):
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
אחי דינה. לְפִי שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָן עָלֶיהָ נִקְרְאוּ אַחֶיהָ:
אין תוכן עדיין
רש״י 3 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
בטח. שֶׁהָיוּ כוֹאֲבִים וּמִ"אַ בְּטוּחִים הָיוּ עַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן (בראשית רבה):
אין תוכן עדיין
34:26 וְאֶת־חֲמוֹר֙ וְאֶת־שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ הָרְג֖וּ לְפִי־חָ֑רֶב וַיִּקְח֧וּ אֶת־דִּינָ֛ה מִבֵּ֥ית שְׁכֶ֖ם וַיֵּצֵֽאוּ׃
אין רש״י לפסוק זה
34:27 בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֗ב בָּ֚אוּ עַל־הַ֣חֲלָלִ֔ים וַיָּבֹ֖זּוּ הָעִ֑יר אֲשֶׁ֥ר טִמְּא֖וּ אֲחוֹתָֽם׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
על החללים. לְפַשֵּׁט הַחֲלָלִים:
אין תוכן עדיין
34:28 אֶת־צֹאנָ֥ם וְאֶת־בְּקָרָ֖ם וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶ֑ם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־בָּעִ֛יר וְאֶת־אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶ֖ה לָקָֽחוּ׃
אין רש״י לפסוק זה
34:29 וְאֶת־כׇּל־חֵילָ֤ם וְאֶת־כׇּל־טַפָּם֙ וְאֶת־נְשֵׁיהֶ֔ם שָׁב֖וּ וַיָּבֹ֑זּוּ וְאֵ֖ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר בַּבָּֽיִת׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
חילם. מָמוֹנָם וְכֵן עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה (דברים ח'), וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל (במדבר כ"ד), וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם (תהילים מ"ט):
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
שבו. לְשׁוֹן שְׁבִיָּה, לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ מִלְּרָע:
אין תוכן עדיין
34:30 וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־שִׁמְע֣וֹן וְאֶל־לֵוִי֮ עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
עכרתם. לְשׁוֹן מַיִם עֲכוּרִים, אֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה עַכְשָׁו (ברכות כ"ה). וְאַגָּדָה, צְלוּלָה הָיְתָה הֶחָבִית וַעֲכַרְתֶּם אוֹתָהּ (בראשית רבה) – מָסֹרֶת הָיְתָה בְּיַד כְּנַעֲנִים שֶׁיִּפְּלוּ בְּיַד בְּנֵי יַעֲקֹב, אֶלָּא שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ (שמות כ"ג), לְפִיכָךְ הָיוּ שׁוֹתְקִין:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
מתי מספר. אֲנָשִׁים מוּעָטִים:
אין תוכן עדיין
34:31 וַיֹּאמְר֑וּ הַכְזוֹנָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־אֲחוֹתֵֽנוּ׃ {פ}
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
הכזונה. הֶפְקֵר:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
את אחותנו. יָת אֲחָתָנָא:
אין תוכן עדיין
35:1 וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵֽית־אֵ֖ל וְשֶׁב־שָׁ֑ם וַעֲשֵׂה־שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבׇ֨רְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
קום עלה. לְפִי שֶׁאֵחַרְתָּ בַּדֶּרֶךְ נֶעֱנַשְׁתָּ וּבָא לְךָ זֹאת מִבִּתְּךָ (תנחומא):
אין תוכן עדיין
35:2 וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־בֵּית֔וֹ וְאֶ֖ל כׇּל־אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ הָסִ֜רוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹכְכֶ֔ם וְהִֽטַּהֲר֔וּ וְהַחֲלִ֖יפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶֽם׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
הנכר. שֶׁיֵּשׁ בְּיֶדְכֶם מִשָּׁלָל שֶׁל שְׁכֶם:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
והטהרו. מֵעֲ"זָ:
אין תוכן עדיין
רש״י 3 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
והחליפו שמלתיכם. שֶׁמָּא יֵשׁ בְּיֶדְכֶם כְּסוּת שֶׁל עֲ"זָ:
אין תוכן עדיין
35:3 וְנָק֥וּמָה וְנַעֲלֶ֖ה בֵּֽית־אֵ֑ל וְאֶֽעֱשֶׂה־שָּׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ לָאֵ֞ל הָעֹנֶ֤ה אֹתִי֙ בְּי֣וֹם צָֽרָתִ֔י וַֽיְהִי֙ עִמָּדִ֔י בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתִּי׃
אין רש״י לפסוק זה
35:4 וַיִּתְּנ֣וּ אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב אֵ֣ת כׇּל־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדָ֔ם וְאֶת־הַנְּזָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּאׇזְנֵיהֶ֑ם וַיִּטְמֹ֤ן אֹתָם֙ יַעֲקֹ֔ב תַּ֥חַת הָאֵלָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עִם־שְׁכֶֽם׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
האלה. מִין אִילַן סְרָק:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
עם שכם. אֵצֶל שְׁכֶם:
אין תוכן עדיין
35:5 וַיִּסָּ֑עוּ וַיְהִ֣י ׀ חִתַּ֣ת אֱלֹהִ֗ים עַל־הֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א רָֽדְפ֔וּ אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֥י יַעֲקֹֽב׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
חתת. פַּחַד:
אין תוכן עדיין
35:6 וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֜ב ל֗וּזָה אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן הִ֖וא בֵּֽית־אֵ֑ל ה֖וּא וְכׇל־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־עִמּֽוֹ׃
אין רש״י לפסוק זה
35:7 וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֔וֹם אֵ֖ל בֵּֽית־אֵ֑ל כִּ֣י שָׁ֗ם נִגְל֤וּ אֵלָיו֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים בְּבׇרְח֖וֹ מִפְּנֵ֥י אָחִֽיו׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
אל בית אל. הַקָּבָּ"ה בְּבֵית אֵל, גִּלּוּי שְׁכִינָתוֹ בְּבֵית אֵל. יֵשׁ תֵּבָה חֲסֵרָה בֵּי"ת הַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּרֹאשָׁהּ, כְּמוֹ הִנֵּה הוּא בֵּית מָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל (שמואל ב ט') – כְּמוֹ בְּבֵית מָכִיר; בֵּית אָבִיךְ (בראשית ל״ח:י״א) – כְּמוֹ בְּבֵית אָבִיךְ:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
נגלו אליו האלהים. בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ שֵׁם אֱלֹהוּת וְאַדְנוּת בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כְּמוֹ אֲדֹנֵי יוֹסֵף (שם ל"ט), אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ (שמות כ'), וְלֹא נֶאֱמַר בַּעֲלוֹ, וְכֵן אֱלֹהוּת שֶׁהוּא לְשׁוֹן שׁוֹפֵט וּמָרוּת נִזְכָּר בִּלְשׁוֹן רַבִּים, אֲבָל אֶחָד מִכָּל שְׁאָר הַשֵּׁמוֹת לֹא תִמְצָא בִּלְשׁוֹן רַבִּים:
אין תוכן עדיין
35:8 וַתָּ֤מׇת דְּבֹרָה֙ מֵינֶ֣קֶת רִבְקָ֔ה וַתִּקָּבֵ֛ר מִתַּ֥חַת לְבֵֽית־אֵ֖ל תַּ֣חַת הָֽאַלּ֑וֹן וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ אַלּ֥וֹן בָּכֽוּת׃ {פ}
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ותמת דבורה. מָה עִנְיַן דְּבוֹרָה בְּבֵית יַעֲקֹב? אֶלָּא לְפִי שֶׁאָמְרָה רִבְקָה לְיַעֲקֹב וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם, שָׁלְחָה דְבוֹרָה אֶצְלוֹ לְפַדַּן אֲרָם לָצֵאת מִשָּׁם, וּמֵתָה בַדֶּרֶךְ; מִדִּבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן לְמַדְתִּיהָ:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
מתחת לבית אל. הָעִיר יוֹשֶׁבֶת בָּהָר וְנִקְבְּרָה בְּרַגְלֵי הָהָר:
אין תוכן עדיין
רש״י 3 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
תחת האלון. בְּשִׁפּוּלֵי מֵישְׁרָא, שֶׁהָיָה מִישׁוֹר מִלְמַעְלָה בְּשִׁפּוּעַ הָהָר וְהַקְּבוּרָה מִלְּמַטָּה, וּמִישׁוֹר שֶׁל בֵּית אֵל הָיוּ קוֹרִין לוֹ אַלּוֹן. וְאַגָּדָה, נִתְבַּשֵּׂר שָׁם בְּאֵבֶל שֵׁנִי, שֶׁהֻגַּד לוֹ עַל אִמּוֹ שֶׁמֵּתָה (בראשית רבה), וְאַלּוֹן בִּלְשׁוֹן יְוָנִי אַחֵר, וּלְפִי שֶׁהֶעֱלִימוּ אֶת יוֹם מוֹתָהּ שֶׁלֹּא יְקַלְּלוּ הַבְּרִיּוֹת כֶּרֶס שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו, אַף הַכָּתוּב לֹא פִרְסְמָהּ:
אין תוכן עדיין
35:9 וַיֵּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶֽל־יַעֲקֹב֙ ע֔וֹד בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיְבָ֖רֶךְ אֹתֽוֹ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
עוד. פַּעַם שֵׁנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה, אֶחָד בְּלֶכְתּוֹ וְאֶחָד בְּשׁוּבוֹ:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ויברך אתו. בִּרְכַּת אֲבֵלִים (בראשית רבה):
אין תוכן עדיין
35:10 וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
לא יקרא שמך עוד יעקב. לְשׁוֹן אָדָם הַבָּא בְּמַאֲרָב וְעָקְבָּה, אֶלָּא לְשׁוֹן שַׂר וְנָגִיד:
אין תוכן עדיין
35:11 וַיֹּ֩אמֶר֩ ל֨וֹ אֱלֹהִ֜ים אֲנִ֨י אֵ֤ל שַׁדַּי֙ פְּרֵ֣ה וּרְבֵ֔ה גּ֛וֹי וּקְהַ֥ל גּוֹיִ֖ם יִהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ וּמְלָכִ֖ים מֵחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
אני אל שדי. שֶׁאֲנִי כְדַי לְבָרֵךְ, שֶׁהַבְּרָכוֹת שֶׁלִּי:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
פרה ורבה. עַל שֵׁם שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלַד בִּנְיָמִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִתְעַבְּרָה מִמֶּנּוּ:
אין תוכן עדיין
רש״י 3 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
גוי. בִּנְיָמִין:
אין תוכן עדיין
רש״י 4 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
גוים. מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִיּוֹסֵף, וְהֵם בְּמִנְיַן הַשְּׁבָטִים (בראשית רבה):
אין תוכן עדיין
רש״י 5 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ומלכים. שָׁאוּל וְאִישׁ בֹּשֶׁת, שֶׁהָיוּ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין (בראשית רבה), שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלְדוּ (וּפָסוּק זֶה דְּרָשׁוֹ אַבְנֵר כְּשֶׁהִמְלִיךְ אִישׁ בֹּשֶׁת, וְאַף הַשְּׁבָטִים דְּרָשׁוּהוּ וְקֵרְבוּ בִּנְיָמִין, דִּכְתִיב אִישׁ מִמֶּנּוּ לֹא יִתֵּן אֶת בִּתּוֹ לְבִנְיָמִן לְאִשָּׁה (שופטים כ"א), וְחָזְרוּ וְאָמְרוּ אִלְמָלֵא הָיָה עוֹלֶה מִן הַשְּׁבָטִים לֹא הָיָה הַקָּבָּ"ה אוֹמֵר לְיַעֲקֹב וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ:
אין תוכן עדיין
רש״י 6 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
גוי וקהל גוים. שֶׁגּוֹיִם עֲתִידִים בָּנָיו לְהֵעָשׂוֹת כְּמִנְיַן הַגּוֹיִם, שֶׁהֵם ע' אֻמּוֹת, וְכֵן כָּל הַסַּנְהֶדְרִין שִׁבְעִים; דָּבָר אַחֵר שֶׁעֲתִידִים בָּנָיו לְהַקְרִיב בִּשְׁעַת אִסּוּר בָּמוֹת כַּגּוֹיִם בִּימֵי אֵלִיָּהוּ):
אין תוכן עדיין
35:12 וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ן אֶת־הָאָֽרֶץ׃
אין רש״י לפסוק זה
35:13 וַיַּ֥עַל מֵעָלָ֖יו אֱלֹהִ֑ים בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּֽוֹ׃
במקום אשר דבר אתו חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
במקום אשר דבר אתו. אֵינִי יוֹדֵעַ מַה מְּלַמְּדֵנוּ:
במקום אשר דבר אתו. התקשה רש"י למה צריך הפסוק לכתוב "במקום אשר דבר אתו", הלא פשוט שה' עלה מעל יעקב במקום שדיבר אתו, אֵינִי יוֹדֵעַ מַה מְּלַמְּדֵנוּ דהיינו שעל דרך הפשט לא ברור באמת מה כוונת הפסוק:
במקום אשר דבר אתו. התקשה רש"י למה צריך הפסוק לכתוב "במקום אשר דבר אתו", הלא פשוט שה' עלה מעל יעקב במקום שדיבר אתו, אֵינִי יוֹדֵעַ מַה מְּלַמְּדֵנוּ דהיינו שעל דרך הפשט לא ברור באמת מה כוונת הפסוק:
35:14 וַיַּצֵּ֨ב יַעֲקֹ֜ב מַצֵּבָ֗ה בַּמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ מַצֶּ֣בֶת אָ֑בֶן וַיַּסֵּ֤ךְ עָלֶ֙יהָ֙ נֶ֔סֶךְ וַיִּצֹ֥ק עָלֶ֖יהָ שָֽׁמֶן׃
אין רש״י לפסוק זה
35:15 וַיִּקְרָ֨א יַעֲקֹ֜ב אֶת־שֵׁ֣ם הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר אִתּ֥וֹ שָׁ֛ם אֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־אֵֽל׃
אין רש״י לפסוק זה
35:16 וַיִּסְעוּ֙ מִבֵּ֣ית אֵ֔ל וַֽיְהִי־ע֥וֹד כִּבְרַת־הָאָ֖רֶץ לָב֣וֹא אֶפְרָ֑תָה וַתֵּ֥לֶד רָחֵ֖ל וַתְּקַ֥שׁ בְּלִדְתָּֽהּ׃
כברת הארץ חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
כברת הארץ. מְנַחֵם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן כַּבִּיר, רִבּוּי, מַהֲלָךְ רַב. וְאַגָּדָה, בִּזְמַן שֶׁהָאָרֶץ חֲלוּלָה וּמְנֻקֶּבֶת כִּכְבָרָה (בראשית רבה), שֶׁהַנִּיר מָצוּי, הַסְּתָו עָבַר וְהַשָּׁרָב עֲדַיִן לֹא בָא (שם ז), וְאֵין זֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, שֶׁהֲרֵי בְּנַעֲמָן מָצִינוּ וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ כִּבְרַת אָרֶץ (מלכים ב ה'). וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא שֵׁם מִדַּת קַרְקַע, כְּמוֹ מַהֲלַךְ פַּרְסָה אוֹ יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר צֶמֶד כֶּרֶם (ישעיהו ה'), חֶלְקַת הַשָּׂדֶה (בראשית ל"ג), כָּךְ בְּמַהֲלַךְ אָדָם נוֹתֵן שֵׁם מִדָּה כִּבְרַת אֶרֶץ:
כברת הארץ. מבאר רש"י את פירוש המילה "כברת" – מְנַחֵם בן סרוק, מגדולי הדקדקנים, פֵּרֵשׁ את תיבת "כברת" מלְשׁוֹן כַּבִּיר, רִבּוּי, מַהֲלָךְ רַב. (אך לפי פירוש זה קשה, למה כתוב "כברת הארץ", שאם הוא כמו מהלך רב, הי' צ"ל "כברת ארץ" (מהלך ארץ רב) כמו להלן בנעמן, לכן מביא רש"י פירוש שני,) וְמדרש אַגָּדָה, ש"כברת הארץ" היינו בִּזְמַן שֶׁהָאָרֶץ (האדמה) חֲלוּלָה וּמְנֻקֶּבֶת כִּכְבָרָה (מין נפה), שֶׁהַנִּיר (שדה חרושה ולא זרועה) מָצוּי, דהיינו בזמן שהַסְּתָו (החורף) עָבַר וְהַשָּׁרָב (הקיץ) עֲדַיִן לֹא בָא, (אך בפירוש זה ישנו גם כן קושי, כפי שרש"י מבאר) וְאֵין זֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, שֶׁהֲרֵי בְּספר מלכים (ה, יט) בנס של נַעֲמָן מָצִינוּ שכתוב "וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ כִּבְרַת אָרֶץ", ואין זה מתאים עם הפירוש הנ"ל כי אי אפשר לפרש את הפסוק "וילך מאיתו אדמה חלולה". וְאוֹמֵר אֲנִי -רש"י עצמו סובר, שֶׁ"כברת" הוּא שֵׁם מִדַּת קַרְקַע, כְּמוֹ מַהֲלַךְ פַּרְסָה אוֹ יוֹתֵר, דהיינו ש"כברת ארץ" הוא כמו "פרסת ארץ", ומוכיח רש"י שאפשר להשתמש בביטוי כזה, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר (כמו שאומרים) "צֶמֶד (שטח שלוקח יום לצמד בקר לחרוש) של כֶּרֶם" (ישעי' ה, י), וכן אומרים "חֶלְקַת (שטח אדמה) של הַשָּׂדֶה" (לעיל לג, יט), כָּךְ בְּנידון מרחק במַהֲלַךְ אָדָם, הפסוק נוֹתֵן למרחק שֵׁם מִדָּה, "כִּבְרַת (כמו פרסה) של אֶרֶץ":
כברת הארץ. מבאר רש"י את פירוש המילה "כברת" – מְנַחֵם בן סרוק, מגדולי הדקדקנים, פֵּרֵשׁ את תיבת "כברת" מלְשׁוֹן כַּבִּיר, רִבּוּי, מַהֲלָךְ רַב. (אך לפי פירוש זה קשה, למה כתוב "כברת הארץ", שאם הוא כמו מהלך רב, הי' צ"ל "כברת ארץ" (מהלך ארץ רב) כמו להלן בנעמן, לכן מביא רש"י פירוש שני,) וְמדרש אַגָּדָה, ש"כברת הארץ" היינו בִּזְמַן שֶׁהָאָרֶץ (האדמה) חֲלוּלָה וּמְנֻקֶּבֶת כִּכְבָרָה (מין נפה), שֶׁהַנִּיר (שדה חרושה ולא זרועה) מָצוּי, דהיינו בזמן שהַסְּתָו (החורף) עָבַר וְהַשָּׁרָב (הקיץ) עֲדַיִן לֹא בָא, (אך בפירוש זה ישנו גם כן קושי, כפי שרש"י מבאר) וְאֵין זֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, שֶׁהֲרֵי בְּספר מלכים (ה, יט) בנס של נַעֲמָן מָצִינוּ שכתוב "וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ כִּבְרַת אָרֶץ", ואין זה מתאים עם הפירוש הנ"ל כי אי אפשר לפרש את הפסוק "וילך מאיתו אדמה חלולה". וְאוֹמֵר אֲנִי -רש"י עצמו סובר, שֶׁ"כברת" הוּא שֵׁם מִדַּת קַרְקַע, כְּמוֹ מַהֲלַךְ פַּרְסָה אוֹ יוֹתֵר, דהיינו ש"כברת ארץ" הוא כמו "פרסת ארץ", ומוכיח רש"י שאפשר להשתמש בביטוי כזה, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר (כמו שאומרים) "צֶמֶד (שטח שלוקח יום לצמד בקר לחרוש) של כֶּרֶם" (ישעי' ה, י), וכן אומרים "חֶלְקַת (שטח אדמה) של הַשָּׂדֶה" (לעיל לג, יט), כָּךְ בְּנידון מרחק במַהֲלַךְ אָדָם, הפסוק נוֹתֵן למרחק שֵׁם מִדָּה, "כִּבְרַת (כמו פרסה) של אֶרֶץ":
35:17 וַיְהִ֥י בְהַקְשֹׁתָ֖הּ בְּלִדְתָּ֑הּ וַתֹּ֨אמֶר לָ֤הּ הַמְיַלֶּ֙דֶת֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־גַם־זֶ֥ה לָ֖ךְ בֵּֽן׃
כי גם זה חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
כי גם זה. נוֹסַף לְךָ עַל יוֹסֵף; וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: עִם כָּל שֵׁבֶט נוֹלְדָה תְּאוֹמָה, וְעִם בִּנְיָמִין נוֹלְדָה תְאוֹמָה יְתֵרָה:
כי גם זה. מבאר רש"י מה מוסיפה המילה "גם": שהילד הזה נוֹסַף לָךְ עַל יוֹסֵף (היינו שבנוסף ליוסף יש לך גם את זה); (אך קשה בפירוש זה, מה המילה "גם" קשורה ומוסיפה בלידתו של בנימין עצמו, לכן מביא רש"י פירוש נוסף,) וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: עִם כָּל שֵׁבֶט נוֹלְדָה תְּאוֹמָה, וְעִם בִּנְיָמִין נוֹלְדָה תְאוֹמָה יְתֵרָה, ולזה כיוונה המיילדת באמרה "גם זה", לרבות עוד בת (אבל זה רק פירוש שני כי אינו מתאים כ"כ עם דרך הפשט):
כי גם זה. מבאר רש"י מה מוסיפה המילה "גם": שהילד הזה נוֹסַף לָךְ עַל יוֹסֵף (היינו שבנוסף ליוסף יש לך גם את זה); (אך קשה בפירוש זה, מה המילה "גם" קשורה ומוסיפה בלידתו של בנימין עצמו, לכן מביא רש"י פירוש נוסף,) וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: עִם כָּל שֵׁבֶט נוֹלְדָה תְּאוֹמָה, וְעִם בִּנְיָמִין נוֹלְדָה תְאוֹמָה יְתֵרָה, ולזה כיוונה המיילדת באמרה "גם זה", לרבות עוד בת (אבל זה רק פירוש שני כי אינו מתאים כ"כ עם דרך הפשט):
35:18 וַיְהִ֞י בְּצֵ֤את נַפְשָׁהּ֙ כִּ֣י מֵ֔תָה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־אוֹנִ֑י וְאָבִ֖יו קָֽרָא־ל֥וֹ בִנְיָמִֽין׃
בן אוני חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
בן אוני. בֶּן צַעֲרִי:
בן אוני. מפרש רש"י מהו "און" - בֶּן צַעֲרִי, ולא מלשון כח וחוזק כמו בכל התורה, שהרי אדרבא מתה בחולשתה:
בן אוני. מפרש רש"י מהו "און" - בֶּן צַעֲרִי, ולא מלשון כח וחוזק כמו בכל התורה, שהרי אדרבא מתה בחולשתה:
בנימין חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
בנימין. נִרְאֶה בְעֵינַי, לְפִי שֶׁהוּא לְבַדּוֹ נוֹלַד בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁהוּא בַּנֶּגֶב כְּשֶׁאָדָם בָּא מֵאֲרַם נַהֲרַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן (במדבר ל"ג), הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה (בראשית י"ב):
בנימין. מפרש רש"י מהו פירוש השם: נִרְאֶה בְעֵינַי, לְפִי שֶׁהוּא (בנימין) לְבַדּוֹ היחיד מהשבטים שנוֹלַד בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שֶׁהוּא בַּצד דרום – נֶּגֶב, כְּשֶׁמסתכלים מכיוון של אָדָם שבָּא מֵאֲרַם נַהֲרַיִם (שהיא צפונית לארץ כנען), ומצינו שכנען נקראת נגב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לג, מ): "בַּנֶּגֶב, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן", ועוד נאמר (לגבי ארץ כנען) (לעיל יב, ט): "הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה", והנגב נקרא ימין, כפי שרש"י ממשיך–
בנימין. מפרש רש"י מהו פירוש השם: נִרְאֶה בְעֵינַי, לְפִי שֶׁהוּא (בנימין) לְבַדּוֹ היחיד מהשבטים שנוֹלַד בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שֶׁהוּא בַּצד דרום – נֶּגֶב, כְּשֶׁמסתכלים מכיוון של אָדָם שבָּא מֵאֲרַם נַהֲרַיִם (שהיא צפונית לארץ כנען), ומצינו שכנען נקראת נגב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לג, מ): "בַּנֶּגֶב, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן", ועוד נאמר (לגבי ארץ כנען) (לעיל יב, ט): "הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה", והנגב נקרא ימין, כפי שרש"י ממשיך–
בנימין חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
בנימין. בֶּן יָמִין, לְשׁוֹן צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם (תהילים פ"ט), לְפִיכָךְ הוּא מָלֵא:
בנימין. מלשון בֶּן יָמִין, שהנגב (ראה בד"ה הקודם) נקרא ימין, מלְשׁוֹן (תהלים פט, יג) "צָפוֹן וְיָמִין (דרום, נגב) אַתָּה בְרָאתָם", לְפִיכָךְ (מכיוון ש"בנימין" הוא מלשון ימין), הוּא מָלֵא, שכתוב "בנימין" ולא "בנימן" כמו בשאר התנ"ך, כי כאן היא קריאת השם שנעשתה על שם הימין. [קטע זה מופיע רק בחלק מהדפוסים: דָּבָר אַחֵר (פירוש נוסף): "בִּנְיָמִין", מלשון בֶּן יָמִים, שֶׁנּוֹלַד לְעֵת זִקְנָתוֹ של יעקב, בסוף ימיו; וְאף שהשם נִכְתַּב בְּנוּ"ן בסופו (והמילה ימים מסתיימת במ"ם), הרי מצינו בתנ"ך את המילה "ימין" במקום "ימים", כְּמוֹ (דניאל יב, יג): "לְקֵץ הַיָּמִין"]:
בנימין. מלשון בֶּן יָמִין, שהנגב (ראה בד"ה הקודם) נקרא ימין, מלְשׁוֹן (תהלים פט, יג) "צָפוֹן וְיָמִין (דרום, נגב) אַתָּה בְרָאתָם", לְפִיכָךְ (מכיוון ש"בנימין" הוא מלשון ימין), הוּא מָלֵא, שכתוב "בנימין" ולא "בנימן" כמו בשאר התנ"ך, כי כאן היא קריאת השם שנעשתה על שם הימין. [קטע זה מופיע רק בחלק מהדפוסים: דָּבָר אַחֵר (פירוש נוסף): "בִּנְיָמִין", מלשון בֶּן יָמִים, שֶׁנּוֹלַד לְעֵת זִקְנָתוֹ של יעקב, בסוף ימיו; וְאף שהשם נִכְתַּב בְּנוּ"ן בסופו (והמילה ימים מסתיימת במ"ם), הרי מצינו בתנ"ך את המילה "ימין" במקום "ימים", כְּמוֹ (דניאל יב, יג): "לְקֵץ הַיָּמִין"]:
35:19 וַתָּ֖מׇת רָחֵ֑ל וַתִּקָּבֵר֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔תָה הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃
אין רש״י לפסוק זה
35:20 וַיַּצֵּ֧ב יַעֲקֹ֛ב מַצֵּבָ֖ה עַל־קְבֻרָתָ֑הּ הִ֛וא מַצֶּ֥בֶת קְבֻֽרַת־רָחֵ֖ל עַד־הַיּֽוֹם׃
אין רש״י לפסוק זה
35:21 וַיִּסַּ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֣ט אׇֽהֳלֹ֔ה מֵהָ֖לְאָה לְמִגְדַּל־עֵֽדֶר׃
בשכן ישראל בארץ ההיא חלקי
בשכן ישראל בארץ ההיא. מבאר רש"י מה מדגיש הפסוק במילים אלו - עַד שֶׁלֹּא בָא יעקב לְחֶבְרוֹן אֵצֶל יִצְחָק אֵרְעוּהוּ כָּל הצרות האֵלֶּה, שלא היתה לו זכותו של יצחק וגם לא קיים מצוות כיבוד אב (ראה ברש"י סוף פרשת תולדות):
בשכן ישראל בארץ ההיא. מבאר רש"י מה מדגיש הפסוק במילים אלו - עַד שֶׁלֹּא בָא יעקב לְחֶבְרוֹן אֵצֶל יִצְחָק אֵרְעוּהוּ כָּל הצרות האֵלֶּה, שלא היתה לו זכותו של יצחק וגם לא קיים מצוות כיבוד אב (ראה ברש"י סוף פרשת תולדות):
וישכב חלקי
וישכב. התקשה רש"י, איך אפשר לומר שאחד משבטי ישראל יחטא באופן כ"כ חמור? ומבאר שבאמת לא שכב את בלהה, אלא הוציא את מיטת יעקב מאוהל בלהה, ומִתּוֹךְ שֶׁראובן בִּלְבֵּל את מִשְׁכָּבוֹ של אביו מאוהל בלהה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שְׁכָבָהּ; וְמבאר רש"י, לָמָּה ראובן בִלְבֵּל וְחִלֵּל ("חילול" במשמעות של פגיעה בקדושה) את יְצוּעָיו של יעקב? מכיוון שֶׁכְּשֶׁמֵּתָה רָחֵל נָטַל יַעֲקֹב מִטָּתוֹ – שֶׁעד אז הָיְתָה נְתוּנָה תָּדִיר (ברגילות) בְּאֹהֶל רָחֵל וְלֹא בִּשְׁאָר האֹהָלִים של נשותיו – וּנְתָנָהּ (-את מיטתו) בְּאֹהֶל בִּלְהָה; מיד בָּא רְאוּבֵן, וְתָבַע (כעס על) עֶלְבּוֹן אִמּוֹ, שאָמַר בליבו: אִם אֲחוֹת אִמִּי (רחל) הָיְתָה צָרָה [לא צרה כפשוטו, שהיתה מצירה ללאה ח"ו, אלא בשם המושאל, וכדלהלן (לקו"ש ח"ה ע' 145 הע' 24)] לְאִמִּי (לאה, שרחל לקחה את יעקב רק לעצמה, שזה עצמו עלבון ללאה), וכי גם שִׁפְחַת אֲחוֹת אִמִּי (בלהה שפחת רחל) תְּהֵא צָרָה לְאִמִּי? לְכָךְ (בגלל כעסו על כך) בִּלְבֵּל את יצועי יעקב:
וישכב. התקשה רש"י, איך אפשר לומר שאחד משבטי ישראל יחטא באופן כ"כ חמור? ומבאר שבאמת לא שכב את בלהה, אלא הוציא את מיטת יעקב מאוהל בלהה, ומִתּוֹךְ שֶׁראובן בִּלְבֵּל את מִשְׁכָּבוֹ של אביו מאוהל בלהה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שְׁכָבָהּ; וְמבאר רש"י, לָמָּה ראובן בִלְבֵּל וְחִלֵּל ("חילול" במשמעות של פגיעה בקדושה) את יְצוּעָיו של יעקב? מכיוון שֶׁכְּשֶׁמֵּתָה רָחֵל נָטַל יַעֲקֹב מִטָּתוֹ – שֶׁעד אז הָיְתָה נְתוּנָה תָּדִיר (ברגילות) בְּאֹהֶל רָחֵל וְלֹא בִּשְׁאָר האֹהָלִים של נשותיו – וּנְתָנָהּ (-את מיטתו) בְּאֹהֶל בִּלְהָה; מיד בָּא רְאוּבֵן, וְתָבַע (כעס על) עֶלְבּוֹן אִמּוֹ, שאָמַר בליבו: אִם אֲחוֹת אִמִּי (רחל) הָיְתָה צָרָה [לא צרה כפשוטו, שהיתה מצירה ללאה ח"ו, אלא בשם המושאל, וכדלהלן (לקו"ש ח"ה ע' 145 הע' 24)] לְאִמִּי (לאה, שרחל לקחה את יעקב רק לעצמה, שזה עצמו עלבון ללאה), וכי גם שִׁפְחַת אֲחוֹת אִמִּי (בלהה שפחת רחל) תְּהֵא צָרָה לְאִמִּי? לְכָךְ (בגלל כעסו על כך) בִּלְבֵּל את יצועי יעקב:
ויהיו בני יעקב שנים עשר חלקי
ויהיו בני יעקב שנים עשר. מבאר רש"י איך זה קשור לנושא: הפסוק מַתְחִיל לְעִנְיָן רִאשׁוֹן, דהיינו שאחרי שהפסיק את העניין במעשה ראובן, חוזר לנושא הקודם (לידת בנימין), שמִכיוון שֶּׁנּוֹלַד בִּנְיָמִין נִשְׁלְמָה הַמִּטָּה (המשפחה), וּמֵעַתָּה רְאוּיִים כל השבטים לְהִמָּנוֹת, וּממילא הפסוק מְנָאָן; (אך קשה בפירוש זה, למה לא הי' אפשר לכתוב את מעשה ראובן אחרי ספירת השבטים, ומזה שלא כתוב כך משמע שמעשה ראובן קשור ל"ויהיו בני יעקב שנים עשר", לכן מביא רש"י פירוש נוסף:), וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ, שלְלַמְּדֵנוּ בָא הפסוק, עי"ז שסופר את כולם ביחד, שֶׁכֻּלָּן (כל השבטים) שָׁוִין וְכֻלָּן צַדִּיקִים [ואף שראובן עשה דבר לא טוב (שאע"פ שהגן על כבוד אמו, הרי המעשה עצמו היה "קלקלה" (ד"ה הבא)), ה"ז ע"ד מש"נ (לעיל כ, ד) "צדיק", אף ש"נקיון כפים אין כאן" (רש"י שם פס' ו) (לקו"ש חט"ו הע' 52)] למרות מעשה ראובן, וזאת מכיוון שֶׁלֹּא חָטָא רְאוּבֵן, כנ"ל בד"ה הקודם:
ויהיו בני יעקב שנים עשר. מבאר רש"י איך זה קשור לנושא: הפסוק מַתְחִיל לְעִנְיָן רִאשׁוֹן, דהיינו שאחרי שהפסיק את העניין במעשה ראובן, חוזר לנושא הקודם (לידת בנימין), שמִכיוון שֶּׁנּוֹלַד בִּנְיָמִין נִשְׁלְמָה הַמִּטָּה (המשפחה), וּמֵעַתָּה רְאוּיִים כל השבטים לְהִמָּנוֹת, וּממילא הפסוק מְנָאָן; (אך קשה בפירוש זה, למה לא הי' אפשר לכתוב את מעשה ראובן אחרי ספירת השבטים, ומזה שלא כתוב כך משמע שמעשה ראובן קשור ל"ויהיו בני יעקב שנים עשר", לכן מביא רש"י פירוש נוסף:), וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ, שלְלַמְּדֵנוּ בָא הפסוק, עי"ז שסופר את כולם ביחד, שֶׁכֻּלָּן (כל השבטים) שָׁוִין וְכֻלָּן צַדִּיקִים [ואף שראובן עשה דבר לא טוב (שאע"פ שהגן על כבוד אמו, הרי המעשה עצמו היה "קלקלה" (ד"ה הבא)), ה"ז ע"ד מש"נ (לעיל כ, ד) "צדיק", אף ש"נקיון כפים אין כאן" (רש"י שם פס' ו) (לקו"ש חט"ו הע' 52)] למרות מעשה ראובן, וזאת מכיוון שֶׁלֹּא חָטָא רְאוּבֵן, כנ"ל בד"ה הקודם:
35:22 וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑͏ֽל׃ {פ}
וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
בשכן ישראל בארץ ההיא. עַד שֶׁלֹּא בָא לְחֶבְרוֹן אֵצֶל יִצְחָק אֵרְעוּהוּ כָל אֵלֶּה:
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
וישכב. מִתּוֹךְ שֶׁבִּלְבֵּל מִשְׁכָּבוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שְׁכָבָהּ; וְלָמָּה בִלְבֵּל וְחִלֵּל יְצוּעָיו? שֶׁכְּשֶׁמֵּתָה רָחֵל נָטַל יַעֲקֹב מִטָּתוֹ, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה תָּדִיר בְּאֹהֶל רָחֵל וְלֹא בִּשְׁאָר אֹהָלִים, וּנְתָנָהּ בְּאֹהֶל בִּלְהָה; בָּא רְאוּבֵן וְתָבַע עֶלְבּוֹן אִמּוֹ, אָמַר אִם אֲחוֹת אִמִּי הָיְתָה צָרָה לְאִמִּי, שִׁפְחַת אֲחוֹת אִמִּי תְּהֵא צָרָה לְאִמִּי? לְכָךְ בִּלְבֵּל (שבת נ"ה):
אין תוכן עדיין
רש״י 3 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ויהיו בני יעקב שנים עשר. מַתְחִיל לְעִנְיָן רִאשׁוֹן, מִשֶּׁנּוֹלַד בִּנְיָמִין נִשְׁלְמָה הַמִּטָּה וּמֵעַתָּה רְאוּיִים לְהִמָּנוֹת, וּמְנָאָן; וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ, לְלַמְּדֵנוּ בָא, שֶׁכֻּלָּן שָׁוִין וְכֻלָּן צַדִּיקִים, שֶׁלֹּא חָטָא רְאוּבֵן:
אין תוכן עדיין
35:23 בְּנֵ֣י לֵאָ֔ה בְּכ֥וֹר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵ֑ן וְשִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וּזְבֻלֽוּן׃
בכור יעקב חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
בכור יעקב. אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה קְרָאוֹ בְּכוֹר:
בכור יעקב. מפרש רש"י מה מחדש הפסוק, שאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה (שחטא כביכול), עדיין קְרָאוֹ הפסוק לראובן "בְּכוֹר", (אף שלפני מותו יעקב העביר את הבכורה ליוסף בגלל מעשה ראובן (להלן מט, ג-ד וברש"י, דה"א ה, א),) וכמו שרש"י מפרש מיד–
בכור יעקב. מפרש רש"י מה מחדש הפסוק, שאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה (שחטא כביכול), עדיין קְרָאוֹ הפסוק לראובן "בְּכוֹר", (אף שלפני מותו יעקב העביר את הבכורה ליוסף בגלל מעשה ראובן (להלן מט, ג-ד וברש"י, דה"א ה, א),) וכמו שרש"י מפרש מיד–
בכור יעקב חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
בכור יעקב. בְּכוֹר לַנַּחֲלָה, בְּכוֹר לָעֲבוֹדָה, בְּכוֹר לְמִנְיָן, וְלֹא נִתְּנָה בְכוֹרָה לְיוֹסֵף אֶלָּא לְעִנְיַן הַשְּׁבָטִים – שֶׁנַּעֲשָׂה לִשְׁנֵי שְׁבָטִים:
בכור יעקב. בְּכוֹר לַנַּחֲלָה, שירש פי שניים משאר האחים, בְּכוֹר לָעֲבוֹדָה, שעד מתן תורה הבכורות היו מקריבים את הקרבנות, בְּכוֹר לְמִנְיָן, שנמנה ראשון ברשימת השבטים, וְלֹא נִתְּנָה בְכוֹרָה לְיוֹסֵף (ראה בד"ה הקודם) אֶלָּא לְעִנְיַן הַשְּׁבָטִים – שֶׁיוסף נַּעֲשָׂה לִשְׁנֵי שְׁבָטִים – אפרים ומנשה (וה"ז כמו "פי שנים"), אבל באמת הבכור נשאר ראובן [ועפ"ז מובן איך הי' יכול לעקב להעביר הבכורה – היפך ציווי התורה (תצא כא, טז) "לא יוכל לבכר" וגו' (לקו"ש שם הע' 51)]:
בכור יעקב. בְּכוֹר לַנַּחֲלָה, שירש פי שניים משאר האחים, בְּכוֹר לָעֲבוֹדָה, שעד מתן תורה הבכורות היו מקריבים את הקרבנות, בְּכוֹר לְמִנְיָן, שנמנה ראשון ברשימת השבטים, וְלֹא נִתְּנָה בְכוֹרָה לְיוֹסֵף (ראה בד"ה הקודם) אֶלָּא לְעִנְיַן הַשְּׁבָטִים – שֶׁיוסף נַּעֲשָׂה לִשְׁנֵי שְׁבָטִים – אפרים ומנשה (וה"ז כמו "פי שנים"), אבל באמת הבכור נשאר ראובן [ועפ"ז מובן איך הי' יכול לעקב להעביר הבכורה – היפך ציווי התורה (תצא כא, טז) "לא יוכל לבכר" וגו' (לקו"ש שם הע' 51)]:
35:24 בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃
אין רש״י לפסוק זה
35:25 וּבְנֵ֤י בִלְהָה֙ שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֔ל דָּ֖ן וְנַפְתָּלִֽי׃
אין רש״י לפסוק זה
35:26 וּבְנֵ֥י זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה גָּ֣ד וְאָשֵׁ֑ר אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יֻלַּד־ל֖וֹ בְּפַדַּ֥ן אֲרָֽם׃
אין רש״י לפסוק זה
35:27 וַיָּבֹ֤א יַעֲקֹב֙ אֶל־יִצְחָ֣ק אָבִ֔יו מַמְרֵ֖א קִרְיַ֣ת הָֽאַרְבַּ֑ע הִ֣וא חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁר־גָּֽר־שָׁ֥ם אַבְרָהָ֖ם וְיִצְחָֽק׃
ממרא חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ממרא. שֵׁם הַמִּישׁוֹר:
ממרא. שֵׁם הַמִּישׁוֹר (דהיינו שלמישור קראו "ממרא", וכאילו כתוב "מישור"):
ממרא. שֵׁם הַמִּישׁוֹר (דהיינו שלמישור קראו "ממרא", וכאילו כתוב "מישור"):
קרית הארבע חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
קרית הארבע. שֵׁם הָעִיר:
קרית הארבע. שֵׁם הָעִיר:
קרית הארבע. שֵׁם הָעִיר:
ממרא קרית הארבע חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ממרא קרית הארבע. אֶל מִישׁוֹר שֶׁל קִרְיַת אַרְבַּע. וְאִ"תֹּ הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב מַמְרֵא הַקִּרְיַת אַרְבַּע? כֵּן דֶּרֶךְ הַמִּקְרָא בְּכָל דָּבָר שֶׁשְּׁמוֹ כָּפוּל, כְּגוֹן זֶה, וּכְגוֹן בֵּית לֶחֶם, אֲבִי עֶזֶר, בֵּית אֵל, אִם הֻצְרַךְ לְהַטִּיל בּוֹ הֵ"א, נוֹתְנָהּ בְּרֹאשׁ הַתֵּבָה הַשְּׁנִיָּה – בֵּית הַלַּחְמִי (שמואל א ט"ז), בְּעָפְרָת אֲבִי הָעֶזְרִי (שופטים ו'), בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי (מלכים א ט"ז):
ממרא קרית הארבע. מפרש רש"י שמשמעות המילים היא כאילו כתוב "אֶל המִישׁוֹר שֶׁל העיר קִרְיַת אַרְבַּע (כמו שאומרים "בית המלך" ומשמעו "הבית של המלך"). וְאִם תֹּאמַר לכאורה קשה, שאם הכוונה "המישור של ה(עיר) קרית ארבע" הָיָה לוֹ לפסוק לִכְתּוֹב מַמְרֵא הַקִּרְיַת אַרְבַּע? אין זו קושיא, שכֵּן היא דֶּרֶךְ הַמִּקְרָא: בְּכָל דָּבָר (מקום, אדם וכו') שֶׁשְּׁמוֹ כָּפוּל (מורכב משתי מילים), כְּגוֹן זֶה: "קריית ארבע", וּכְגוֹן: בֵּית לֶחֶם, אֲבִי עֶזֶר, בֵּית אֵל, אִם הֻצְרַךְ לְהַטִּיל בּוֹ את האות הֵ"א בתחילתו (כמו "הכנעני", "העמלקי"), נוֹתְנָהּ בְּרֹאשׁ הַתֵּבָה הַשְּׁנִיָּה של השם – כמו שמצינו שכתוב: "בֵּית הַלַּחְמִי", "בְּעָפְרָת אֲבִי הָעֶזְרִי", "בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי" (ולא "הבית לחמי", "האבי עזרי", "הבית אלי", כך כאן כתוב "קרית הארבע" ולא "הקרית ארבע"):
ממרא קרית הארבע. מפרש רש"י שמשמעות המילים היא כאילו כתוב "אֶל המִישׁוֹר שֶׁל העיר קִרְיַת אַרְבַּע (כמו שאומרים "בית המלך" ומשמעו "הבית של המלך"). וְאִם תֹּאמַר לכאורה קשה, שאם הכוונה "המישור של ה(עיר) קרית ארבע" הָיָה לוֹ לפסוק לִכְתּוֹב מַמְרֵא הַקִּרְיַת אַרְבַּע? אין זו קושיא, שכֵּן היא דֶּרֶךְ הַמִּקְרָא: בְּכָל דָּבָר (מקום, אדם וכו') שֶׁשְּׁמוֹ כָּפוּל (מורכב משתי מילים), כְּגוֹן זֶה: "קריית ארבע", וּכְגוֹן: בֵּית לֶחֶם, אֲבִי עֶזֶר, בֵּית אֵל, אִם הֻצְרַךְ לְהַטִּיל בּוֹ את האות הֵ"א בתחילתו (כמו "הכנעני", "העמלקי"), נוֹתְנָהּ בְּרֹאשׁ הַתֵּבָה הַשְּׁנִיָּה של השם – כמו שמצינו שכתוב: "בֵּית הַלַּחְמִי", "בְּעָפְרָת אֲבִי הָעֶזְרִי", "בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי" (ולא "הבית לחמי", "האבי עזרי", "הבית אלי", כך כאן כתוב "קרית הארבע" ולא "הקרית ארבע"):
35:28 וַיִּֽהְי֖וּ יְמֵ֣י יִצְחָ֑ק מְאַ֥ת שָׁנָ֖ה וּשְׁמֹנִ֥ים שָׁנָֽה׃
אין רש״י לפסוק זה
35:29 וַיִּגְוַ֨ע יִצְחָ֤ק וַיָּ֙מׇת֙ וַיֵּאָ֣סֶף אֶל־עַמָּ֔יו זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֣ע יָמִ֑ים וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ עֵשָׂ֥ו וְיַעֲקֹ֖ב בָּנָֽיו׃ {פ}
ויגוע יצחק חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ויגוע יצחק. אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה; מְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף קָדְמָה לְמִיתָתוֹ שֶׁל יִצְחָק י"ב שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנּוֹלַד יַעֲקֹב הָיָה יִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְגוֹ', וְיִצְחָק מֵת בִּשְׁנַת ק"כ לְיַעֲקֹב – אִם תּוֹצִיא שִׁשִּׁים מִמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה נִשְׁאֲרוּ ק"כ – וְיוֹסֵף נִמְכַּר בֶּן י"ז שָׁנָה, וְאוֹתָהּ שָׁנָה שְׁנַת מֵאָה וּשְׁמוֹנֶה לְיַעֲקֹב, כֵּיצַד? בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ נִתְבָּרֵךְ, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה נִטְמַן בְּבֵית עֵבֶר, הֲרֵי שִׁבְעִים וְשֶׁבַע, וְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה עָבַד בְּאִשָּׁה, וּבְסוֹף אַרְבַּע עֶשְׂרֵה נוֹלַד יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וְגוֹ', הֲרֵי תִּשְׁעִים וְאַחַת, וְי"ז עַד שֶׁלֹּא נִמְכַּר יוֹסֵף, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁמוֹנֶה (עוֹד מְפֹרָשׁ מִן הַמִּקְרָא מִשֶּׁנִּמְכַּר יוֹסֵף עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב מִצְרַיִמָה כ"ב שָׁנָה שֶׁנֶּ', וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְגוֹ', וְז' שָׁנִים שָׂבָע וּשְׁנָתַיִם רָעָב, הֲרֵי כ"ב, וּכְתִיב יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, נִמְצָא יַעֲקֹב בִּמְכִירָתוֹ ק"ח):
ויגוע יצחק. מפרש רש"י שיצחק לא נפטר מיד אחרי לידת בנימין (לפני מכירת יוסף), שכן אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה; ובאמת מְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף קָדְמָה לְמִיתָתוֹ שֶׁל יִצְחָק בשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנּוֹלַד יַעֲקֹב הָיָה יִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בלדת אותם וְגוֹ'", וְיִצְחָק מֵת בִּשְׁנַת ק"כ לְיַעֲקֹב – שהרי אִם תּוֹצִיא (-תפחית) שִׁשִּׁים (השנים שיצחק היה גדול מיעקב כנ"ל) מִמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה (שחי יצחק בסה"כ, כפי שמפורש כאן בפסוק) נִשְׁאֲרוּ ק"כ – וְיוֹסֵף נִמְכַּר בֶּן י"ז שָׁנָה (להלן לז, ב), וְאוֹתָהּ שָׁנָה שנמכר יוסף היתה שְׁנַת מֵאָה וּשְׁמוֹנֶה לְיַעֲקֹב, וכֵּיצַד רש"י יודע זאת? שהרי יעקב היה בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ כשנִתְבָּרֵךְ ע"י יצחק (כפי שרש"י הוכיח בסוף פרשת תולדות), במשך אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שאח"כ נִטְמַן התחבא יעקב בְּבֵית מדרשו של עֵבֶר (כמבואר ברש"י שם), הֲרֵי שבתום ארבע עשרה השנים היה יעקב בן שִׁבְעִים וְשֶׁבַע, וְעוד אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שנה עָבַד אצל לבן (להלן לא, מא) בְּשביל לשאת אִשָּׁה (שבע על לאה ושבע על רחל), וּבְסוֹף אַרְבַּע עֶשְׂרֵה השנים האלו נוֹלַד יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וְגוֹ'" (שאז התחיל יעקב לעבוד בשכר, דהיינו שגמר את עבודתו בעד נשיו), הֲרֵי שכשנולד יוסף היה יעקב בן תִּשְׁעִים וְאַחַת, וְעוד י"ז שנה עַד שֶׁלֹּא נִמְכַּר יוֹסֵף, הֲרֵי שבמכירת יוסף היה יעקב בן מֵאָה וּשְׁמוֹנֶה [קטע זה מופיע רק בחלק מהדפוסים: ועוֹד מְפֹרָשׁ מִן הַמִּקְרָא (מוכח מהפסוק) שבמכירת יוסף היה יעקב בן מאה ושמונה, שהרי מִשֶּׁנִּמְכַּר יוֹסֵף עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב מִצְרַיְמָה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁנֶּאֱמַר "וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בעמדו לפני פרעה וְגוֹ'", והיה בן שבע עשרה במכירתו (כנ"ל) הרי שכשפתר את חלומות פרעה עברו שלוש עשרה שנים ממכירתו, וְעוד שֶׁבַע שָׁנִים שָׂבָע וּשְׁנָתַיִם רָעָב עד שבא יעקב (להלן מה, ו), הֲרֵי שבסה"כ עברו עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שנה עד שבא יעקב לפרעה, וּכְתִיב, יעקב אמר כשבא מצרימה: "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה", נִמְצָא שיַעֲקֹב היה בִּמְכִירָתוֹ של יוסף (כ"ב שנה קודם) בן מֵאָה וּשְׁמוֹנֶה] (וכיוון שיעקב היה בן ק"כ במות יצחק כנ"ל, נמצא שיצחק עוד היה חי במכירת יוסף, ואם כן מה שכתוב כאן על מות יצחק אמור להיות כתוב בפרשת וישב, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה). [ורש"י א"צ להסביר למה התורה הקדימה כאן את המאוחר, שכן הוא מסתמך על מה שכתב לעיל (כה, ל) שאברהם נפטר חמש שנים מוקדם שלא יראה את עשו יוצא לתרבות רעה, וכאן אף שיצחק ראה את נכדיו מתנהגים שלא כראוי (שמכרו את יוסף) התורה לא רצתה לפרסם זאת, ולכן כתבה על פטירת יצחק כאן (משיחת ש"פ בא תשמ"ג)]:
ויגוע יצחק. מפרש רש"י שיצחק לא נפטר מיד אחרי לידת בנימין (לפני מכירת יוסף), שכן אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה; ובאמת מְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף קָדְמָה לְמִיתָתוֹ שֶׁל יִצְחָק בשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנּוֹלַד יַעֲקֹב הָיָה יִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בלדת אותם וְגוֹ'", וְיִצְחָק מֵת בִּשְׁנַת ק"כ לְיַעֲקֹב – שהרי אִם תּוֹצִיא (-תפחית) שִׁשִּׁים (השנים שיצחק היה גדול מיעקב כנ"ל) מִמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה (שחי יצחק בסה"כ, כפי שמפורש כאן בפסוק) נִשְׁאֲרוּ ק"כ – וְיוֹסֵף נִמְכַּר בֶּן י"ז שָׁנָה (להלן לז, ב), וְאוֹתָהּ שָׁנָה שנמכר יוסף היתה שְׁנַת מֵאָה וּשְׁמוֹנֶה לְיַעֲקֹב, וכֵּיצַד רש"י יודע זאת? שהרי יעקב היה בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ כשנִתְבָּרֵךְ ע"י יצחק (כפי שרש"י הוכיח בסוף פרשת תולדות), במשך אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שאח"כ נִטְמַן התחבא יעקב בְּבֵית מדרשו של עֵבֶר (כמבואר ברש"י שם), הֲרֵי שבתום ארבע עשרה השנים היה יעקב בן שִׁבְעִים וְשֶׁבַע, וְעוד אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שנה עָבַד אצל לבן (להלן לא, מא) בְּשביל לשאת אִשָּׁה (שבע על לאה ושבע על רחל), וּבְסוֹף אַרְבַּע עֶשְׂרֵה השנים האלו נוֹלַד יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וְגוֹ'" (שאז התחיל יעקב לעבוד בשכר, דהיינו שגמר את עבודתו בעד נשיו), הֲרֵי שכשנולד יוסף היה יעקב בן תִּשְׁעִים וְאַחַת, וְעוד י"ז שנה עַד שֶׁלֹּא נִמְכַּר יוֹסֵף, הֲרֵי שבמכירת יוסף היה יעקב בן מֵאָה וּשְׁמוֹנֶה [קטע זה מופיע רק בחלק מהדפוסים: ועוֹד מְפֹרָשׁ מִן הַמִּקְרָא (מוכח מהפסוק) שבמכירת יוסף היה יעקב בן מאה ושמונה, שהרי מִשֶּׁנִּמְכַּר יוֹסֵף עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב מִצְרַיְמָה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁנֶּאֱמַר "וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בעמדו לפני פרעה וְגוֹ'", והיה בן שבע עשרה במכירתו (כנ"ל) הרי שכשפתר את חלומות פרעה עברו שלוש עשרה שנים ממכירתו, וְעוד שֶׁבַע שָׁנִים שָׂבָע וּשְׁנָתַיִם רָעָב עד שבא יעקב (להלן מה, ו), הֲרֵי שבסה"כ עברו עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שנה עד שבא יעקב לפרעה, וּכְתִיב, יעקב אמר כשבא מצרימה: "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה", נִמְצָא שיַעֲקֹב היה בִּמְכִירָתוֹ של יוסף (כ"ב שנה קודם) בן מֵאָה וּשְׁמוֹנֶה] (וכיוון שיעקב היה בן ק"כ במות יצחק כנ"ל, נמצא שיצחק עוד היה חי במכירת יוסף, ואם כן מה שכתוב כאן על מות יצחק אמור להיות כתוב בפרשת וישב, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה). [ורש"י א"צ להסביר למה התורה הקדימה כאן את המאוחר, שכן הוא מסתמך על מה שכתב לעיל (כה, ל) שאברהם נפטר חמש שנים מוקדם שלא יראה את עשו יוצא לתרבות רעה, וכאן אף שיצחק ראה את נכדיו מתנהגים שלא כראוי (שמכרו את יוסף) התורה לא רצתה לפרסם זאת, ולכן כתבה על פטירת יצחק כאן (משיחת ש"פ בא תשמ"ג)]:
36:1 וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃
אין רש״י לפסוק זה
36:2 עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילוֹן֙ הַֽחִתִּ֔י וְאֶת־אׇהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־עֲנָ֔ה בַּת־צִבְע֖וֹן הַֽחִוִּֽי׃
עדה בת אילון חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
עדה בת אילון. הִיא בָּשְׂמַת בַּת אֵילוֹן, וְנִקְרֵאת בָּשְׂמַת עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה מְקַטֶּרֶת בְּשָׂמִים לַעֲ"זָ:
עדה בת אילון. התקשה רש"י, הלא לעיל (כו, לד) למדנו שעשו נשא את "בשמת בת אילון", ולא "עדה"\! [והי' אפ"ל שאינה בשמת, כי שם מובאים נישואי עשו בקשר לצביעותו (שהטעה את אביו, ראה בד"ה הבא), לכן לא הובאה שם עדה שאינה קשורה, וכאן מובאות נשי עשו בקשר לתולדותיו, לכן לא הובאה כאן בשמת שלא ילדה] לכן מחדש רש"י שעדה עצמה הִיא בָּשְׂמַת בַּת אֵילוֹן, וְשמה האמיתי הוא "עדה" אלא שנִקְרֵאת "בָּשְׂמַת" (מלשון בשמים), עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה מְקַטֶּרֶת (-מקטירה) בְּשָׂמִים לַעֲבוֹדָה זָרָה (ומהסדר שם בפסוק מוכח שנשא קודם את יהודית ואח"כ את בשמת, ואחרי שיצחק גילה שיהודית אינה כשרה (ראה בד"ה הבא, וראה לעיל כו, לה), ידע גם שבשמת עובדת ע"ז ולכן כונתה כך [וזה שכאן נכתבו בסדר הפוך הוא כי כאן מובאים כהקדמה לתולדות עשו ולכן נמנו כסדר שהולידו (ואף שבשמת הולידה קודם, הרי היא נישאה זמן רב אחרי אהליבמה ולכן נמנית אחריה, משא"כ אלו שנישאו באותו זמן) (לקו"ש ח"ה וישלח ב')]):
עדה בת אילון. התקשה רש"י, הלא לעיל (כו, לד) למדנו שעשו נשא את "בשמת בת אילון", ולא "עדה"\! [והי' אפ"ל שאינה בשמת, כי שם מובאים נישואי עשו בקשר לצביעותו (שהטעה את אביו, ראה בד"ה הבא), לכן לא הובאה שם עדה שאינה קשורה, וכאן מובאות נשי עשו בקשר לתולדותיו, לכן לא הובאה כאן בשמת שלא ילדה] לכן מחדש רש"י שעדה עצמה הִיא בָּשְׂמַת בַּת אֵילוֹן, וְשמה האמיתי הוא "עדה" אלא שנִקְרֵאת "בָּשְׂמַת" (מלשון בשמים), עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה מְקַטֶּרֶת (-מקטירה) בְּשָׂמִים לַעֲבוֹדָה זָרָה (ומהסדר שם בפסוק מוכח שנשא קודם את יהודית ואח"כ את בשמת, ואחרי שיצחק גילה שיהודית אינה כשרה (ראה בד"ה הבא, וראה לעיל כו, לה), ידע גם שבשמת עובדת ע"ז ולכן כונתה כך [וזה שכאן נכתבו בסדר הפוך הוא כי כאן מובאים כהקדמה לתולדות עשו ולכן נמנו כסדר שהולידו (ואף שבשמת הולידה קודם, הרי היא נישאה זמן רב אחרי אהליבמה ולכן נמנית אחריה, משא"כ אלו שנישאו באותו זמן) (לקו"ש ח"ה וישלח ב')]):
אהליבמה חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
אהליבמה. הִיא יְהוּדִית, וְהוּא כִנָּה שְׁמָהּ יְהוּדִית לוֹמַר שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בַּעֲ"זָ כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֶת אָבִיו:
אהליבמה. התקשה רש"י, הלא לעיל (שם) למדנו שנשא את "יהודית בת בארי החיתי", ולא "אהליבמה בת ענה בת צבעון החיוי"\! [ראה בד"ה הקודם] אלא שאהליבמה עצמה הִיא יְהוּדִית, וְהוּא (עשו) כִנָּה שְׁמָהּ יְהוּדִית, לוֹמַר שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בַּעֲבוֹדָה זָרָה (כי "כל הכופר בע"ז נקרא יהודי") כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֶת אָבִיו יצחק, שיחשוב שהיא אשה כשרה [ורש"י אינו צריך לבאר למה עשו שינה גם את שם אביה, כי מובן שבשביל התדמית של אשה כשרה עשו לא היה יכול להציג את ייחוסי הממזרות של אשתו (ראה בד"ה הבא), ומה ששינה מ"חיוי" ל"חיתי", הוא בשביל שהשקר יהיה מושלם, ששתי הנשים (בשמת ויהודית) הן חיתיות "מבנות הארץ" (לקו"ש ח"ה ע' 167)]:
אהליבמה. התקשה רש"י, הלא לעיל (שם) למדנו שנשא את "יהודית בת בארי החיתי", ולא "אהליבמה בת ענה בת צבעון החיוי"\! [ראה בד"ה הקודם] אלא שאהליבמה עצמה הִיא יְהוּדִית, וְהוּא (עשו) כִנָּה שְׁמָהּ יְהוּדִית, לוֹמַר שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בַּעֲבוֹדָה זָרָה (כי "כל הכופר בע"ז נקרא יהודי") כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֶת אָבִיו יצחק, שיחשוב שהיא אשה כשרה [ורש"י אינו צריך לבאר למה עשו שינה גם את שם אביה, כי מובן שבשביל התדמית של אשה כשרה עשו לא היה יכול להציג את ייחוסי הממזרות של אשתו (ראה בד"ה הבא), ומה ששינה מ"חיוי" ל"חיתי", הוא בשביל שהשקר יהיה מושלם, ששתי הנשים (בשמת ויהודית) הן חיתיות "מבנות הארץ" (לקו"ש ח"ה ע' 167)]:
בת ענה בת צבעון חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
בת ענה בת צבעון. אִם בַּת עֲנָה לֹא בַּת צִבְעוֹן? עֲנָה בְּנוֹ שֶׁל צִבְעוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה? מְלַמֵּד שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת עֲנָה, וְיָצְאָה אָהֳלִיבָמָה מִבֵּין שְׁנֵיהֶם, וְהוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁכֻּלָּן בְּנֵי מַמְזֵרוּת הָיוּ:
בת ענה בת צבעון. התקשה רש"י, אִם אהליבמה היא בַּת עֲנָה, לֹא יתכן שהיא גם בַּת צִבְעוֹן? שהרי עֲנָה הוא בְּנוֹ שֶׁל צִבְעוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה"? אלא הפסוק מְלַמֵּד שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת בנו עֲנָה, וְיָצְאָה אָהֳלִיבָמָה מִבֵּין שְׁנֵיהֶם [(צבעון וענה, שנולדה מביאתם של שניהם), והיא באמת בתו של ענה וגם של צבעון], וְהוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב [שהרי הקב"ה יודע, אלא שמודיע לנו] שֶׁכֻּלָּן [כל נשי עשו, וממילא כל צאצאי עשו, שהרי כל זה הוא הקדמה ל"תולדות עשו" (לקו"ש שם, וע' 166 הע' 16)] בְּנֵי מַמְזֵרוּת הָיוּ:
בת ענה בת צבעון. התקשה רש"י, אִם אהליבמה היא בַּת עֲנָה, לֹא יתכן שהיא גם בַּת צִבְעוֹן? שהרי עֲנָה הוא בְּנוֹ שֶׁל צִבְעוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה"? אלא הפסוק מְלַמֵּד שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת בנו עֲנָה, וְיָצְאָה אָהֳלִיבָמָה מִבֵּין שְׁנֵיהֶם [(צבעון וענה, שנולדה מביאתם של שניהם), והיא באמת בתו של ענה וגם של צבעון], וְהוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב [שהרי הקב"ה יודע, אלא שמודיע לנו] שֶׁכֻּלָּן [כל נשי עשו, וממילא כל צאצאי עשו, שהרי כל זה הוא הקדמה ל"תולדות עשו" (לקו"ש שם, וע' 166 הע' 16)] בְּנֵי מַמְזֵרוּת הָיוּ:
36:3 וְאֶת־בָּשְׂמַ֥ת בַּת־יִשְׁמָעֵ֖אל אֲח֥וֹת נְבָיֽוֹת׃
בשמת בת ישמעאל חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
בשמת בת ישמעאל. וּלְהַלָּן קוֹרֵא לָהּ מָחֲלַת? מָצִינוּ בְּאַגָּדַת מִדְרַשׁ סֵפֶר שְׁמוּאֵל ג' מוֹחֲלִים לָהֶן עֲוֹנוֹתֵיהֶן, גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר, וְהָעוֹלֶה לִגְדֻלָּה, וְהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה. וְלָמַד הַטַּעַם מִכָּאן – לְכָךְ נִקְרֵאת מָחֲלַת, שֶׁנִּמְחֲלוּ עֲוֹנוֹתָיו:
בשמת בת ישמעאל. [כאן רש"י אינו יכול לפרש שזו אינה "מחלת בת ישמעאל" (לעיל כח, ט. וראה בפסוק הקודם ד"ה עדה), שכן עשו גר רחוק מישמעאל ("וילך עשו אל ישמעאל"), וא"כ כשהלך אליו לשאת את מחלת, מסתמא נשא גם את בשמת (אילו היתה אשה אחרת), ולא הלך פעמיים, וא"כ הפסוק שם (שבא לתאר את צביעות עשו, כאילו נשא ישמעאלית "כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו" (שם פס' ח')) הי' צריך להביא גם את נישואיו עם בשמת, שהרי גם הם מורים על הצביעות הנ"ל? אלא פשוט לרש"י שזו אותה אישה, ולכן מתחיל:] וּלְהַלָּן (המילה "להלן" בלשון חז"ל משמעותה "במקום אחר", והוא לעיל כח, ט) קוֹרֵא לָהּ "מָחֲלַת"? [ואאפ"ל שנק' בשמת ע"ש שהיתה מקטרת בשמים לע"ז (כמו לעיל ד"ה עדה), כי השם בשמת נזכר כאן, שבא לתאר את הנישואין כפי שהיו ולא את רשעות עשו,] אלא באמת שמה היה "בשמת", ונקראת "מחלת", כפי שרש"י מבאר, שהרי מָצִינוּ בְּאַגָּדַת מִדְרַשׁ סֵפֶר שְׁמוּאֵל [ואף שהובא גם בירושלמי, רש"י מפנה דוקא למדרש שמואל ששם כל השלשה למדים מכאן, וכדלהלן]: ג' מוֹחֲלִים לָהֶן עֲוֹנוֹתֵיהֶן, גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר, וְהָעוֹלֶה לִגְדֻלָּה (שמקבל תפקיד חשוב), וְהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה, [דהיינו שהמחילה לאשה שנישאה הוא כמו לגר שנתגייר ועולה לגדולה, שמשנים ומשפרים את מצבם ומעשיהם, וכך אשה שנישאת מוחלין עוונותיה רק אם חוזרת בתשובה] וְלָמַד הַטַּעַם (את זה שנמחלים עוונותיהם) מִכָּאן – שדורש שלְכָךְ נִקְרֵאת מָחֲלַת, בגלל שֶׁנִּמְחֲלוּ עֲוֹנוֹתֶיהָ [ויש הגורסים: עֲוֹנוֹתָיו, ולפי זה גם עוונות עשו נמחלו בגלל שהיא חזרה בתשובה (ולכן הובאה מחילת העוונות דוקא כאן, ללמד שאף שעשו לא חזר בתשובה, ואדרבא נישואין אלו גופא היו מצד רשעתו, עדיין נמחלו עוונותיו. משיחת ש"פ תולדות תש"נ הע' 14), ועצ"ע (לקו"ש ח"ל ע' 164 הע' 41)] [ועפ"ז מובן למה לומדים את זה דווקא מנישואי עשו, כי גם כינוי זה (כשאר כינויי נשיו) מלמד על רשעות עשו, שנשא אשה כשרה (שחזרה בתשובה) כדי להטעות את אביו (לקו"ש ח"ה שם)]:
בשמת בת ישמעאל. [כאן רש"י אינו יכול לפרש שזו אינה "מחלת בת ישמעאל" (לעיל כח, ט. וראה בפסוק הקודם ד"ה עדה), שכן עשו גר רחוק מישמעאל ("וילך עשו אל ישמעאל"), וא"כ כשהלך אליו לשאת את מחלת, מסתמא נשא גם את בשמת (אילו היתה אשה אחרת), ולא הלך פעמיים, וא"כ הפסוק שם (שבא לתאר את צביעות עשו, כאילו נשא ישמעאלית "כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו" (שם פס' ח')) הי' צריך להביא גם את נישואיו עם בשמת, שהרי גם הם מורים על הצביעות הנ"ל? אלא פשוט לרש"י שזו אותה אישה, ולכן מתחיל:] וּלְהַלָּן (המילה "להלן" בלשון חז"ל משמעותה "במקום אחר", והוא לעיל כח, ט) קוֹרֵא לָהּ "מָחֲלַת"? [ואאפ"ל שנק' בשמת ע"ש שהיתה מקטרת בשמים לע"ז (כמו לעיל ד"ה עדה), כי השם בשמת נזכר כאן, שבא לתאר את הנישואין כפי שהיו ולא את רשעות עשו,] אלא באמת שמה היה "בשמת", ונקראת "מחלת", כפי שרש"י מבאר, שהרי מָצִינוּ בְּאַגָּדַת מִדְרַשׁ סֵפֶר שְׁמוּאֵל [ואף שהובא גם בירושלמי, רש"י מפנה דוקא למדרש שמואל ששם כל השלשה למדים מכאן, וכדלהלן]: ג' מוֹחֲלִים לָהֶן עֲוֹנוֹתֵיהֶן, גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר, וְהָעוֹלֶה לִגְדֻלָּה (שמקבל תפקיד חשוב), וְהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה, [דהיינו שהמחילה לאשה שנישאה הוא כמו לגר שנתגייר ועולה לגדולה, שמשנים ומשפרים את מצבם ומעשיהם, וכך אשה שנישאת מוחלין עוונותיה רק אם חוזרת בתשובה] וְלָמַד הַטַּעַם (את זה שנמחלים עוונותיהם) מִכָּאן – שדורש שלְכָךְ נִקְרֵאת מָחֲלַת, בגלל שֶׁנִּמְחֲלוּ עֲוֹנוֹתֶיהָ [ויש הגורסים: עֲוֹנוֹתָיו, ולפי זה גם עוונות עשו נמחלו בגלל שהיא חזרה בתשובה (ולכן הובאה מחילת העוונות דוקא כאן, ללמד שאף שעשו לא חזר בתשובה, ואדרבא נישואין אלו גופא היו מצד רשעתו, עדיין נמחלו עוונותיו. משיחת ש"פ תולדות תש"נ הע' 14), ועצ"ע (לקו"ש ח"ל ע' 164 הע' 41)] [ועפ"ז מובן למה לומדים את זה דווקא מנישואי עשו, כי גם כינוי זה (כשאר כינויי נשיו) מלמד על רשעות עשו, שנשא אשה כשרה (שחזרה בתשובה) כדי להטעות את אביו (לקו"ש ח"ה שם)]:
אחות נביות חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
אחות נביות. עַל שֵׁם שֶׁהוּא הִשִּׂיאָהּ לוֹ מִשֶּׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ:
אחות נביות. [מבאר רש"י למה נקראת כאן ע"ש אחיה, הרי בשלמא בס"פ תולדות שמדובר בפעליו של עשו, מובא שם "אחות נביות" ללמד שהוא השיאה, אבל כאן שהובא רק כהקדמה לצאצאי עשו למה כתוב "אחות נביות"? ומבאר ש]עַל שֵׁם שֶׁהוּא (נביות) הִשִּׂיאָהּ לוֹ (לעשו), מִכיוון שֶּׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל, נִקְרֵאת בשמת עַל שְׁמוֹ של נביות תמיד, גם כשזה לא נוגע לנושא (לקו"ש ח"ה ע' 168)]:
אחות נביות. [מבאר רש"י למה נקראת כאן ע"ש אחיה, הרי בשלמא בס"פ תולדות שמדובר בפעליו של עשו, מובא שם "אחות נביות" ללמד שהוא השיאה, אבל כאן שהובא רק כהקדמה לצאצאי עשו למה כתוב "אחות נביות"? ומבאר ש]עַל שֵׁם שֶׁהוּא (נביות) הִשִּׂיאָהּ לוֹ (לעשו), מִכיוון שֶּׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל, נִקְרֵאת בשמת עַל שְׁמוֹ של נביות תמיד, גם כשזה לא נוגע לנושא (לקו"ש ח"ה ע' 168)]:
36:4 וַתֵּ֧לֶד עָדָ֛ה לְעֵשָׂ֖ו אֶת־אֱלִיפָ֑ז וּבָ֣שְׂמַ֔ת יָלְדָ֖ה אֶת־רְעוּאֵֽל׃
אין רש״י לפסוק זה
36:5 וְאׇהֳלִֽיבָמָה֙ יָֽלְדָ֔ה אֶת־[יְע֥וּשׁ] (יעיש) וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹ֑רַח אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י עֵשָׂ֔ו אֲשֶׁ֥ר יֻלְּדוּ־ל֖וֹ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
ואהליבמה ילדה וגו' חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ואהליבמה ילדה וגו'. קֹרַח זֶה מַמְזֵר הָיָה, וּבֶן אֱלִיפַז הָיָה, שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אָבִיו, אֶל אָהֳלִיבָמָה אֵשֶׁת עֵשָׂו, שֶׁהֲרֵי הוּא מָנוּי עִם אַלּוּפֵי אֱלִיפַז בְּסוֹף הָעִנְיָן (בראשית רבה):
ואהליבמה ילדה וגו'. מבאר רש"י שלא כולם היו בני עשו ממש (ולכן לא נאמר כאן "לעשו" כמו בפס' הקודם), שהרי קֹרַח זֶה (לא קורח שחלק על משה...) מַמְזֵר הָיָה, וּבֶן אֱלִיפַז הָיָה, שֶׁאליפז בָּא עַל אֵשֶׁת אָבִיו, אֶל אָהֳלִיבָמָה אֵשֶׁת עֵשָׂו ונולד מהם קורח, שֶׁהֲרֵי הוּא (קורח) מָנוּי עִם אַלּוּפֵי (משפחות, צאצאי) אֱלִיפַז בְּסוֹף הָעִנְיָן (פס' טז) (ואין לומר שהם אנשים שונים, שהרי במשפחות אהליבמה (פס' יד) לא נמנה קורח):
ואהליבמה ילדה וגו'. מבאר רש"י שלא כולם היו בני עשו ממש (ולכן לא נאמר כאן "לעשו" כמו בפס' הקודם), שהרי קֹרַח זֶה (לא קורח שחלק על משה...) מַמְזֵר הָיָה, וּבֶן אֱלִיפַז הָיָה, שֶׁאליפז בָּא עַל אֵשֶׁת אָבִיו, אֶל אָהֳלִיבָמָה אֵשֶׁת עֵשָׂו ונולד מהם קורח, שֶׁהֲרֵי הוּא (קורח) מָנוּי עִם אַלּוּפֵי (משפחות, צאצאי) אֱלִיפַז בְּסוֹף הָעִנְיָן (פס' טז) (ואין לומר שהם אנשים שונים, שהרי במשפחות אהליבמה (פס' יד) לא נמנה קורח):
36:6 וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־נָ֠שָׁ֠יו וְאֶת־בָּנָ֣יו וְאֶת־בְּנֹתָיו֮ וְאֶת־כׇּל־נַפְשׁ֣וֹת בֵּיתוֹ֒ וְאֶת־מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת־כׇּל־בְּהֶמְתּ֗וֹ וְאֵת֙ כׇּל־קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַעֲקֹ֥ב אָחִֽיו׃
וילך אל ארץ חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
וילך אל ארץ. לָגוּר בַּאֲשֶׁר יִמְצָא:
וילך אל ארץ. מבאר רש"י למה כתוב "ארץ" ולא "הארץ", שעשו לא הלך לארץ מסויימת, אלא לָגוּר בְּכל מקום אֲשֶׁר יִמְצָא (ועי' לעיל יד, י ובד"ה הרה):
וילך אל ארץ. מבאר רש"י למה כתוב "ארץ" ולא "הארץ", שעשו לא הלך לארץ מסויימת, אלא לָגוּר בְּכל מקום אֲשֶׁר יִמְצָא (ועי' לעיל יד, י ובד"ה הרה):
36:7 כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃
ולא יכלה ארץ מגוריהם חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ולא יכלה ארץ מגוריהם. לְהַסְפִּיק מִרְעֶה לַבְּהֵמוֹת שֶׁלָּהֶם (ב"ר). וּמִ"אַ: מפני יעקב אחיו. מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹב שֶׁל גְּזֵרַת "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" הַמֻּטָּל עַל זַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק, אָמַר אֵלֵךְ לִי מִכָּאן, אֵין לִי חֵלֶק לֹא בַּמַּתָּנָה, שֶׁנִּתְּנָה לוֹ הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְלֹא בְּפִרְעוֹן הַשְּׁטָר, וּמִפְּנֵי הַבּוּשָׁה שֶׁמָּכַר בְּכוֹרָתוֹ:
ולא יכלה ארץ מגוריהם. לְהַסְפִּיק מִרְעֶה לַבְּהֵמוֹת שֶׁלָּהֶם. וּמִ"אַ: מפני יעקב אחיו. מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹב שֶׁל גְּזֵרַת "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" הַמֻּטָּל עַל זַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק, אָמַר אֵלֵךְ לִי מִכָּאן, אֵין לִי חֵלֶק לֹא בַּמַּתָּנָה, שֶׁנִּתְּנָה לוֹ הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְלֹא בְּפִרְעוֹן הַשְּׁטָר, וּמִפְּנֵי הַבּוּשָׁה שֶׁמָּכַר בְּכוֹרָתוֹ:
ולא יכלה ארץ מגוריהם. לְהַסְפִּיק מִרְעֶה לַבְּהֵמוֹת שֶׁלָּהֶם. וּמִ"אַ: מפני יעקב אחיו. מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹב שֶׁל גְּזֵרַת "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" הַמֻּטָּל עַל זַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק, אָמַר אֵלֵךְ לִי מִכָּאן, אֵין לִי חֵלֶק לֹא בַּמַּתָּנָה, שֶׁנִּתְּנָה לוֹ הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְלֹא בְּפִרְעוֹן הַשְּׁטָר, וּמִפְּנֵי הַבּוּשָׁה שֶׁמָּכַר בְּכוֹרָתוֹ:
36:8 וַיֵּ֤שֶׁב עֵשָׂו֙ בְּהַ֣ר שֵׂעִ֔יר עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃
אין רש״י לפסוק זה
36:9 וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו אֲבִ֣י אֱד֑וֹם בְּהַ֖ר שֵׂעִֽיר׃
ואלה חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ואלה. הַתּוֹלָדוֹת שֶׁהוֹלִידוּ בָנָיו עַכְשָׁו מִשֶּׁהָלַךְ לְשֵׂעִיר:
ואלה. הַתּוֹלָדוֹת שֶׁהוֹלִידוּ בָנָיו עַכְשָׁו מִשֶּׁהָלַךְ לְשֵׂעִיר:
ואלה. הַתּוֹלָדוֹת שֶׁהוֹלִידוּ בָנָיו עַכְשָׁו מִשֶּׁהָלַךְ לְשֵׂעִיר:
36:10 אֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת בְּנֵֽי־עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֗ז בֶּן־עָדָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו רְעוּאֵ֕ל בֶּן־בָּשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃
אין רש״י לפסוק זה
36:11 וַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֣ן אוֹמָ֔ר צְפ֥וֹ וְגַעְתָּ֖ם וּקְנַֽז׃
אין רש״י לפסוק זה
36:12 וְתִמְנַ֣ע ׀ הָיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶאֱלִיפַ֖ז אֶת־עֲמָלֵ֑ק אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י עָדָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃
ותמנע היתה פילגש חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ותמנע היתה פילגש. לְהוֹדִיעַ גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, כַּמָּה הָיוּ תְאֵבִים לִדַּבֵּק בְּזַרְעוֹ. תִּמְנַע זוֹ בַּת אַלּוּפִים הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע, וְלוֹטָן מֵאַלּוּפֵי יוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר הָיָה מִן הַחוֹרִים שֶׁיָּשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים, אָמְרָה אֵינִי זוֹכָה לְהִנָּשֵׂא לְךָ, הַלְוַאי וְאֶהְיֶה פִּילֶגֶשׁ. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים מוֹנֶה אוֹתָהּ בְּבָנָיו שֶׁל אֱלִיפַז, מְלַמֵּד שֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׂעִיר וְיָצְאָה תִּמְנָע מִבֵּינֵיהֶם, וּכְשֶׁגָּדְלָה נַעֲשֵׂית פִּילַגְשׁוֹ, וְזֶהוּ וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע, וְלֹא מְנָאָהּ עִם בְּנֵי שֵׂעִיר שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם וְלֹא מִן הָאָב:
ותמנע היתה פילגש. לְהוֹדִיעַ גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, כַּמָּה הָיוּ תְאֵבִים לִדַּבֵּק בְּזַרְעוֹ. תִּמְנַע זוֹ בַּת אַלּוּפִים הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע, וְלוֹטָן מֵאַלּוּפֵי יוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר הָיָה מִן הַחוֹרִים שֶׁיָּשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים, אָמְרָה אֵינִי זוֹכָה לְהִנָּשֵׂא לְךָ, הַלְוַאי וְאֶהְיֶה פִּילֶגֶשׁ. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים מוֹנֶה אוֹתָהּ בְּבָנָיו שֶׁל אֱלִיפַז, מְלַמֵּד שֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׂעִיר וְיָצְאָה תִּמְנָע מִבֵּינֵיהֶם, וּכְשֶׁגָּדְלָה נַעֲשֵׂית פִּילַגְשׁוֹ, וְזֶהוּ וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע, וְלֹא מְנָאָהּ עִם בְּנֵי שֵׂעִיר שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם וְלֹא מִן הָאָב:
ותמנע היתה פילגש. לְהוֹדִיעַ גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, כַּמָּה הָיוּ תְאֵבִים לִדַּבֵּק בְּזַרְעוֹ. תִּמְנַע זוֹ בַּת אַלּוּפִים הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע, וְלוֹטָן מֵאַלּוּפֵי יוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר הָיָה מִן הַחוֹרִים שֶׁיָּשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים, אָמְרָה אֵינִי זוֹכָה לְהִנָּשֵׂא לְךָ, הַלְוַאי וְאֶהְיֶה פִּילֶגֶשׁ. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים מוֹנֶה אוֹתָהּ בְּבָנָיו שֶׁל אֱלִיפַז, מְלַמֵּד שֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׂעִיר וְיָצְאָה תִּמְנָע מִבֵּינֵיהֶם, וּכְשֶׁגָּדְלָה נַעֲשֵׂית פִּילַגְשׁוֹ, וְזֶהוּ וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע, וְלֹא מְנָאָהּ עִם בְּנֵי שֵׂעִיר שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם וְלֹא מִן הָאָב:
36:13 וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י רְעוּאֵ֔ל נַ֥חַת וָזֶ֖רַח שַׁמָּ֣ה וּמִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה הָי֔וּ בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃
אין רש״י לפסוק זה
36:14 וְאֵ֣לֶּה הָי֗וּ בְּנֵ֨י אׇהֳלִיבָמָ֧ה בַת־עֲנָ֛ה בַּת־צִבְע֖וֹן אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֑ו וַתֵּ֣לֶד לְעֵשָׂ֔ו אֶת־[יְע֥וּשׁ] (יעיש) וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹֽרַח׃
אין רש״י לפסוק זה
36:15 אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י בְנֵֽי־עֵשָׂ֑ו בְּנֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּכ֣וֹר עֵשָׂ֔ו אַלּ֤וּף תֵּימָן֙ אַלּ֣וּף אוֹמָ֔ר אַלּ֥וּף צְפ֖וֹ אַלּ֥וּף קְנַֽז׃
אלה אלופי בני עשו חלקי
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
אלה אלופי בני עשו. רָאשֵׁי מִשְׁפָּחוֹת:
אלה אלופי בני עשו. רָאשֵׁי מִשְׁפָּחוֹת:
אלה אלופי בני עשו. רָאשֵׁי מִשְׁפָּחוֹת:
36:16 אַלּֽוּף־קֹ֛רַח אַלּ֥וּף גַּעְתָּ֖ם אַלּ֣וּף עֲמָלֵ֑ק אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י עָדָֽה׃
אין רש״י לפסוק זה
36:17 וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י רְעוּאֵל֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף נַ֙חַת֙ אַלּ֣וּף זֶ֔רַח אַלּ֥וּף שַׁמָּ֖ה אַלּ֣וּף מִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י רְעוּאֵל֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃
אין רש״י לפסוק זה
36:18 וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י אׇהֳלִֽיבָמָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף יְע֛וּשׁ אַלּ֥וּף יַעְלָ֖ם אַלּ֣וּף קֹ֑רַח אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֞י אׇהֳלִֽיבָמָ֛ה בַּת־עֲנָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃
אין רש״י לפסוק זה
36:19 אֵ֧לֶּה בְנֵי־עֵשָׂ֛ו וְאֵ֥לֶּה אַלּוּפֵיהֶ֖ם ה֥וּא אֱדֽוֹם׃ {ס}
אין רש״י לפסוק זה
36:20 אֵ֤לֶּה בְנֵֽי־שֵׂעִיר֙ הַחֹרִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָ֑רֶץ לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֥וֹן וַעֲנָֽה׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ישבי הארץ. שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבֶיהָ קֹדֶם שֶׁבָּא עֵשָׂו לְשָׁם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (שבת פ"ה) שֶׁהָיוּ בְּקִיאִין בְּיִשּׁוּבָהּ שֶׁל אֶרֶץ; מְלֹא קָנֶה זֶה לְזֵיתִים, מְלֹא קָנֶה זֶה לִגְפָנִים, שֶׁהָיוּ טוֹעֲמִין הֶעָפָר וְיוֹדְעִין אֵי זוֹ נְטִיעָה רְאוּיָה לוֹ:
אין תוכן עדיין
36:21 וְדִשׁ֥וֹן וְאֵ֖צֶר וְדִישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י בְּנֵ֥י שֵׂעִ֖יר בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃
אין רש״י לפסוק זה
36:22 וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־לוֹטָ֖ן חֹרִ֣י וְהֵימָ֑ם וַאֲח֥וֹת לוֹטָ֖ן תִּמְנָֽע׃
אין רש״י לפסוק זה
36:23 וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י שׁוֹבָ֔ל עַלְוָ֥ן וּמָנַ֖חַת וְעֵיבָ֑ל שְׁפ֖וֹ וְאוֹנָֽם׃
אין רש״י לפסוק זה
36:24 וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־צִבְע֖וֹן וְאַיָּ֣ה וַעֲנָ֑ה ה֣וּא עֲנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א אֶת־הַיֵּמִם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בִּרְעֹת֥וֹ אֶת־הַחֲמֹרִ֖ים לְצִבְע֥וֹן אָבִֽיו׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ואיה וענה. וָי"ו יְתֵרָה, וְהוּא כְּמוֹ אַיָּה וַעֲנָה, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּמִּקְרָא, תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס (דניאל ח'), נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס (תהילים ע"ו):
אין תוכן עדיין
רש״י 2 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
הוא ענה. הָאָמוּר לְמַעְלָה שֶׁהוּא אָחִיו שֶׁל צִבְעוֹן וְכָאן הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ בְּנוֹ? מְלַמֵּד שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל אִמּוֹ וְהוֹלִיד אֶת עֲנָה:
אין תוכן עדיין
רש״י 3 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
את הימם. פְּרָדִים, הִרְבִּיעַ חֲמוֹר עַל סוּס נְקֵבָה וְיָלְדָה פֶּרֶד, וְהוּא הָיָה מַמְזֵר וְהֵבִיא פְסוּלִין לָעוֹלָם; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם יֵמִים? שֶׁאֵימָתָן מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא מִיָּמַי לֹא שְׁאָלַנִי אָדָם עַל מַכַּת פִּרְדָּה לְבָנָה וְחָיָה (חולין ז') (וַהֲלֹא קָא חֲזִינָן דְּחָיָה? אַל תִּקְרֵי וְחָיָה אֶלָּא וְחָיְתָה, כִּי הַמַּכָּה לֹא תֵּרָפֵא לְעוֹלָם, בְרַשִׁ"י יָשָׁן) וְלֹא הֻזְקַק לִכְתֹּב לָנוּ מִשְׁפְּחוֹת הַחוֹרִי אֶלָּא מִפְּנֵי תִּמְנָע, וּלְהוֹדִיעַ גְּדֻלַּת אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה:
אין תוכן עדיין
36:25 וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־עֲנָ֖ה דִּשֹׁ֑ן וְאׇהֳלִיבָמָ֖ה בַּת־עֲנָֽה׃
אין רש״י לפסוק זה
36:26 וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י דִישָׁ֑ן חֶמְדָּ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן׃
אין רש״י לפסוק זה
36:27 אֵ֖לֶּה בְּנֵי־אֵ֑צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן וַעֲקָֽן׃
אין רש״י לפסוק זה
36:28 אֵ֥לֶּה בְנֵֽי־דִישָׁ֖ן ע֥וּץ וַאֲרָֽן׃
אין רש״י לפסוק זה
36:29 אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י הַחֹרִ֑י אַלּ֤וּף לוֹטָן֙ אַלּ֣וּף שׁוֹבָ֔ל אַלּ֥וּף צִבְע֖וֹן אַלּ֥וּף עֲנָֽה׃
אין רש״י לפסוק זה
36:30 אַלּ֥וּף דִּשֹׁ֛ן אַלּ֥וּף אֵ֖צֶר אַלּ֣וּף דִּישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י לְאַלֻּפֵיהֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ שֵׂעִֽיר׃ {פ}
אין רש״י לפסוק זה
36:31 וְאֵ֙לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלׇךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ואלה המלכים וגו'. שְׁמוֹנָה הָיוּ וּכְנֶגְדָּן הֶעֱמִיד יַעֲקֹב וּבִטֵּל מַלְכוּת עֵשָׂו בִּימֵיהֶם, אֵלּוּ הֵן, שָׁאוּל וְאִישׁ בֹּשֶׁת, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, רְחַבְעָם, אֲבִיָּה, אָסָא, יְהוֹשָׁפָט; וּבִימֵי יוֹרָם בְּנוֹ כָּתוּב בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ (מלכים ב ח'), וּבִימֵי שָׁאוּל כָּתוּב וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ (מלכים א כ"ב):
אין תוכן עדיין
36:32 וַיִּמְלֹ֣ךְ בֶּאֱד֔וֹם בֶּ֖לַע בֶּן־בְּע֑וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה׃
אין רש״י לפסוק זה
36:33 וַיָּ֖מׇת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן־זֶ֖רַח מִבׇּצְרָֽה׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
יובב בן זרח מבצרה. בָּצְרָה מֵעָרֵי מוֹאָב הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר וְעַל קְרִיּוֹת וְעַל בָּצְרָה וגו' (ירמיהו מ"ח); וּלְפִי שֶׁהֶעֱמִידָה מֶלֶךְ לֶאֱדוֹם, עֲתִידָה לִלְקוֹת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה (ישעיהו ל"ד):
אין תוכן עדיין
36:34 וַיָּ֖מׇת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חֻשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּימָנִֽי׃
אין רש״י לפסוק זה
36:35 וַיָּ֖מׇת חֻשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ עֲוִֽית׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
המכה את מדין בשדה מואב. שֶׁבָּאוּ מִדְיָן עַל מוֹאָב לַמִּלְחָמָה, וְהָלַךְ מֶלֶךְ אֱדוֹם לַעֲזֹר אֶת מוֹאָב; וּמִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים, שֶׁהָיוּ מִדְיָן וּמוֹאָב מְרִיבִים זֶה עִם זֶה, וּבִימֵי בִלְעָם עָשׂוּ שָׁלוֹם לְהִתְקַשֵּׁר עַל יִשְׂרָאֵל:
אין תוכן עדיין
36:36 וַיָּ֖מׇת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה׃
אין רש״י לפסוק זה
36:37 וַיָּ֖מׇת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר׃
אין רש״י לפסוק זה
36:38 וַיָּ֖מׇת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־עַכְבּֽוֹר׃
אין רש״י לפסוק זה
36:39 וַיָּ֘מׇת֮ בַּ֣עַל חָנָ֣ן בֶּן־עַכְבּוֹר֒ וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ פָּ֑עוּ וְשֵׁ֨ם אִשְׁתּ֤וֹ מְהֵֽיטַבְאֵל֙ בַּת־מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
בת מי זהב. מַהוּ זָהָב? עָשִׁיר הָיָה, וְאֵין זָהָב חָשׁוּב בְּעֵינָיו לִכְלוּם:
אין תוכן עדיין
36:40 וְ֠אֵ֠לֶּה שְׁמ֞וֹת אַלּוּפֵ֤י עֵשָׂו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לִמְקֹמֹתָ֖ם בִּשְׁמֹתָ֑ם אַלּ֥וּף תִּמְנָ֛ע אַלּ֥וּף עַֽלְוָ֖ה אַלּ֥וּף יְתֵֽת׃
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
ואלה שמות אלופי עשו. שֶׁנִּקְרְאוּ עַל שֵׁם מְדִינוֹתֵיהֶם לְאַחַר שֶׁמֵּת הֲדַר וּפָסְקָה מֵהֶם מַלְכוּת, וְהָרִאשׁוֹנִים הַנִּזְכָּרִים לְמַעְלָה הֵם שְׁמוֹת תּוֹלְדוֹתָם; וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים וַיָּמָת הֲדָד וַיִּהְיוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אַלּוּף תִּמְנָע וְגוֹמֵר:
אין תוכן עדיין
36:41 אַלּ֧וּף אׇהֳלִיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן׃
אין רש״י לפסוק זה
36:42 אַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֥וּף מִבְצָֽר׃
אין רש״י לפסוק זה
36:43 אַלּ֥וּף מַגְדִּיאֵ֖ל אַלּ֣וּף עִירָ֑ם אֵ֣לֶּה ׀ אַלּוּפֵ֣י אֱד֗וֹם לְמֹֽשְׁבֹתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ אֲחֻזָּתָ֔ם ה֥וּא עֵשָׂ֖ו אֲבִ֥י אֱדֽוֹם׃ {פ}
רש״י 1 ללא
רש״י מקורי (סְפָרִיא)
מגדיאל. הִיא רוֹמִי:
אין תוכן עדיין